-מידע ותשובות לשאלות נפוצות

- כתבות הערות ותגובות---------

- מומחים - חוות דעת ועדויות---

- פסיקה והליכים תלויים----------

- חקיקה-----------------------------

- שונות------------------------------

 

        

מה הקשר בין חצי אחוז אלכוהול בדם ו-240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף

בתקנה 169(ב) ההסטורית משנת 1982 שתיקן עוד שר התחבורה ישראל קיסר (זוכרים?) ואשר אותה העתיק ככתבה וכלשונה מתקנות צוות אוויר של חוק הטייס העוסק בשכרות של צוות האוויר של מטוס (ג'מבו שווה טוסטוס?), נקבע מטבע לשון והוא "המידה הקבועה".

המידה הקבוע אמורה הייתה לקבוע לדעתו של השר גבולות של שכרות בדרך של ערכים בדם ובאוויר נשוף.

אותה תקופה לא הייתה לקביעה של השר כל אחיזה בפקודת התעבורה, אבל אף אחד לא שם לזה לב כיוון שענייני השכרות היו רחוקים מאד מבעיות התעבורה.

כשבית המשפט העליון התעלם מהמידה הקבועה וקבע כי לפי החוק "שיכור" הוא "שיכור", (למשל בהילכת עודה), איש לא התרגש כי אכן זה היה החוק.

אבל הזמנים השתנו, משטרת ישראל רכשה מכשירים לבדיקת נשיפה, ו"המידה הקבועה" תפסה מקום בקדמת הבמה.

המידה הקבועה מורכבת משני פריטים עיקריים:

א. 0.5% אלכוהול בדם

ב. כמות שוות ערך בליטר אוויר נשוף או 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

מבחינה טכנית מחצית האחוז בדם הוא נתון עובדתי בר בדיקה והוכחה ואיננו מעורר בעיות טכניות. לא כן האלכוהול באוויר הנשוף. העובדה שכתבו בתקנה כמות שוות ערך או 240 מיקרוגרם מעוררת שאלה: האם 240 מיקרוגרם אינם כמות שוות ערך ל- חצי אחוז אלכוהול בדם? מדוע נקט מתקן התקנה בשתי חלופות.

לעתים מזומנות אנו רואים כתבי אישום או אפילו הכרעות דין שבהם כותבים שופטים כח בבדיקת נשיפה נמmאו 480 מיקרוגרם אלכוהuל בליטר אוויר נשוף שהם אחוז אחד שלם של אלכוהול בדם. קביעה כזו היא קביעה בלתי נכונה בעליל!

הקשר בין אלכוהול בדם לאלכוהול באוויר נשוף איננו קשר ישיר. זהו קשר סטטיסטי והוא משתנה בהתאם לאדם הנבדק.

עוד על היחס בין האלכוהול בדם לאויר הנשוף קרא ב"מה הקשר בין בדיקת דם ונשיפה".