נהיגה בשכרות- האכיפה הפרועה והזלזול בשלטון החוק

בדיקת נשיפה באמצעות הינשוף, אלכוהול בדם, ריכוז אלכוהול באוויר נשוף, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים - החוק התקנות והמציאות

                         

  חזרה לדף הבית                                                                                                                                טלפון 03-5669638       yanshufim@yahoo.com

 

-מידע ותשובות לשאלות נפוצות

- כתבות הערות ותגובות---------

- מומחים - חוות דעת ועדויות---

- פסיקה והליכים תלויים----------

- חקיקה----------------------------

- שונות-----------------------------

 

 

 

עדותו של ד"ר איליה פוליצ'וק בפני כבוד השופטת דליה קליינמן, וחקירה נגדית של פקד סמו

 

בחקירה הופרכה התאוריה של השופט טננבוים בפס"ד אבישר-עוזרי

 

-מידע ותשובות לשאלות נפוצות

- פתח דבר

-  ינשוף? מה זה

- כיול? ומה זה?

- האם יש מכשיר נשיפה ראוי בעולם?

- מיהו "שיכור"? מה שהיה

- מיהו "שיכור" - החוק הקיים!

- הקשר בין 240 מיקרוגרם ל0.5%

- מה הקשר בין בדיקת דם ונשיפה

- כיול לפי תקנות התעבורה

- כיול וסימולציה של נשיפה

- אלכוהול וחמרים אחרים

- פלט מזויף? פלט שגוי?

- נשיפה פסולה והסירוב לנשוף

- המעבדה המשטרתית

- ה"נשיפון" מהפיצוציה

- עוכבת? איך להתנהג

- ויזה לארה"ב וקנדה

- עתירה לבג"ץ - מדוע ולמה

 

מידע רב נוסף יתווסף לאתר באופן הדרגתי ותכוף - כדאי לחזור ולעיין.

קורא נכבד: נתקלת בבעיית נהיגה בשכרות, אל תתפתה לייצג את עצמך. גש לעורך דין המתמחה בבעיות נהיגה בשכרות והתייעץ עימו.    

פרוטוקול החקירה מובא במלואו. אפשר לראות מממנו בעליל כי תוכן עדותו של ד"ר פוליצ'וק ברור אמין ופשוט, ותשובות המשטרהשבאות מפיו של הפרקליט ולא מפיו של עד מומחה (עובדה שגם השופטת קליינמן הביעה עליה צער מפורש) עולה בעליל מן התוכן.

 

לקורא נחסכו המחוות המאיימות ומזלזלות של פקד בני סמו כלפי העד. השופטת הנכבדה העירה מספר פעמים בחריפות לפרקליט השוטר שהפיק חיוכים וגיחוכים לרוב, ובין היתר אמרה לו שבאולם זה אין מושבעים.

 

לדיון קדם אירוע מחוץ לאולם. פקד סמו פגש את ד"ר פוליצ'וק ואיים עליו לפני העדות בצורה חסרת תקדים. הוא אמר לו שהמשטרה עומדת להגיש נגדו תביעה כספית חסרת תקדים וכן שבקרוב הוא יביא לכך שישללו ממנו את דואר הד"ר. משהגיע עו"ד קולקר לבית המשפט שמע לתדהמתו על האירוע מפי ד"ר פוליצ'וק, והמאבטח של בית המשפט שעמד לצידו השלים את התיאור המובהק של איומים והפחדה של העד - דבר שאילו עשו מקורביו של נאשם היו מוצאים עצמם מאחורי סורג ובריח מיד.

 

בתכוף לכך ניגש עו"ד קולקר ובירך לשלום בנימוס את פקד סמו, ולהפתעתו החל פקד סמו לאיים גם על עו"ד קולקר באותו איום, כלומר בהגשת תביעות משפטיות אישיות נגדו, בהוסיפו במילים ברורות באופן פומבי - התביעה כבר בהכנה "אנחנו עובדים על זה" כדבריו. ניכר בעליל שכוונת פקד סמו הייתה לא רק להפחיד אלא גם לבזות הן את עו"ד קולקר והן את ד"ר פוליצ'וק.

 

מכיוון ששיטות האיום וההפחדה כבר מוכרות מאירועים קודמים לא פחות חמורים, יש לקוות שמישהו ממשטרת ישראל הקורא עמודים אלו ידאג לבער ולשרש את העשבים השוטים משורותיו, שאם לא כן, מי יודע עד היכן יכו שורש.

 

הדברים מוצאים ביטוי בפרוטוקול בית המשפט שבו לא השכיל פקד סמו אפילו להכחיש את האירועים אלא טען ברוב שכל כי כך היה וכך יהיה. לתשומת לב הציבור והמשטרה!!!

 

ולהלן הפרוטוקול הענייני (שגם הוא כולל איום על העד:"מישהו יצטרך לשלם על זה הרבה כסף")

 

 

הסנגור:

אני מגיש חוו"ד של ד"ר איליה פוליצ'וק אשר ישב פה באולם כל היום.

 

החלטה

חווה"ד התקבלה וסומנה נ/8.

ניתנה היום י"ב בניסן, תשס"ח (17 באפריל 2008) במעמד הצדדים הנ"ל.

ד. קליימן, שופטת

 

 

התובעת:

קיבלתי את חווה"ד של ד"ר פוליצ'וק בזה הרגע ולכן אני לא ערוכה לחקירה נגדית, אין לי התנגדות כי יחקר בחקירה ראשית.

ע"ה מס' 2, ד"ר איליה פוליצ'וק, מעיד לאחר שהוזהר כחוק:

ח.ר.:

אני ד"ר להנדסה כימית ומומחה לטרמודינמיקה ומרצה בכיר במרכז האוניברסיטאי באריאל, אנו בארץ 3 מומחים, פרופ' וישניק מאונבירסטית בן גוריון בנגב ופרופ' מרמור מנחה שלי בדוקטורט מהטכניון שהוא זה שבחן אותי ואנוכי.

לכל חומר יש צבע, צבע של חומר זה בליעה בספקטרום מסויים, יש חומרים מסויימים שלכאורה הם חסרי צבע אך למעשה הם בולעים בספקטרום שלא נראה לעין, ביניהם גם האטנול, לאטנול יש צבע בספקטרום IR שלא נראה לעין. אטנול זה אלכוהול.

את האפשרות לבדוק ריכוז האלכוהול לפי הבליעה שלו בספקטרום IR ידועה מזה 100 שנה.

לכן פותחו מכשירים שונים ומגוונים לביצוע בדיקה זו, ביניהם יש מכשירים פשוטים וזולים כאלה שניתן לרכוש ב-100 ₪ בכל פיצוציה ומכשירים יקרים שעולים כ-6,000 דולר כמו מכשיר דרגר שבשימוש משטרת ישראל. מה ההבדל בין מכשיר זול שבפיצוציה ומכשיר יקר שבשימוש משטרת ישראל? – ההבדל הוא ביכולת להבטיח 100 אחוז מהימנות של התוצאות העומדות במבחן הראייתי. על מנת להבטיח רמה ראייתית של מכשיר הנשיפה והדרגר ביניהם נקבעו כללים והכללים האלה אומצו על ידי רוב מדינות העולם, זה מופיע כנספח לחווה"ד, נספח 1 לחווה"ד. ישנו ארגון למטרולוגיה שישראל חברה בה והוא הוציא ספר של תקנים וזה נספח 1 לחווה"ד, הוא הוציא ספר של תקנים שמתארים איך לגרום למכשיר להיות בעל ערך ראייתי להבדיל ממכשיר פשוט שנמכר בפיצוציה וזהו שמם באנגלית מכשיר ראייתי.

מסתבר מתוך החומר שקיבלנו ממשטרת ישראל לדוגמא תע"צ של עורך הבדיקה התקופתית והמסמכים הנלווים, מסתבר שרוב ההליכים לא מתאימים לתקנים בין לאומיים.

למשל, תקנים בין לאומיים קובעים במפורש את טמפרטורת הגז ונפחו, גז כיול, מה החשיבות בנפח של גז כיול? – כאשר מזרימים נפח ידוע של גז כיול מוודאים שמכשיר קורא נכון את הנפח, ברגע שלא עושים את זה לא ניתן לקבוע האם מד הספיקה תקין. כאשר מד ספיקה נמצא בספק ניתן להטיל ספק במקרים שנבדקים מאושמים בסירוב בדיקה, ז"א יתכן ונשפו נפח מספיק אך מכשיר עקב תקלה במד ספיקה שיכולה לקרות בכל רגע ורגע מפני שמטלטלים אותו ממקום למקום יגרום להרשעת שווא.    

בנוסף אני רוצה להפנות לנספח 1 עמ' 31, פה מופיע גרף, אני מסביר, בכיול אמורים לקבל פילוג ריכוז כפי שמתואר בגרף, זה פילוג שמזכיר את פילוג הריכוז בנשיפת אדם, ברגע שעושים כיול עם בלון ועם פתיחת הברז לא ניתן להבטיח פילוג ריכוזים שכזה, לכן החישוב שהמכשיר מבצע בעצמו מוטל בספק.

יש פרט חשוב נוסף, התקנים הבינלאומיים קובעים שבדיקה יומית לה קוראת המשטרה בדיקת כיול יש לבצע בגז רטוב, מה הכוונה? – לוקחים בקבוקים עם תמיסה בעלת ריכוז ידוע, מבעבעים אויר והאויר יוצא לח שהוא נושא ריכוז ידוע של אטנול ובכך הוא מדמה נשיפת אדם. ככה זה נעשה בגרמניה ובכל העולם, מפנה לעמ' 21 בנספח 2 שם רואים את המכשיר שאושר בגרמניה וברוב מדינות העולם.

במקרים יוצאי דופן במקומות דלי אוכלוסין כמו למשל מחוזות מסוימים בקליפורניה מקבלים אישור מיוחד לבצע בדיקה יומית עם גז יבש ותקנים קובעים כללים לביצוע בדיקה יומית עם גז יבש. מפנה לנספח 5, נספח זה מתאר כללים לביצוע בדיקה יומית עם גז יבש שאושר על ידי רשות לבטיחות בדרכים של ארה"ב, ניתן לראות בנספח במאמר כי ישנם כמה בעיות שקשורות בבלונים, כאשר בלונים עומדים יתכן ומתרחש פילוג ריכוזים אטנול יורד למטה (כמו שאומרים שבהתקפת אב"ך צריך לעלות למעלה כי הגז יורד למטה). הכללים קובעים שיש לנענע בלונים מידי פעם.

חוץ מזה בשינוע של בלונים יתכן ומרחשת תופעת עיבוי של אטנול, הכל מפורט בנספחים, מפנה לנספח 6, לכן הכללים קובעים שיש לעשות בדיקה בלתי תלויה של 25 אחוז מכל הבלונים במשלוח, מקבלים משלוח, צריך לקחת 25 אחוז מכל הבלונים וצריך לעשות את הבדיקה הבלתי תלויה, ברגע שריכוז בבלונים לא נבדק יתכן שעקב התופעות שתוארו לעיל הגז לא יוצא בריכוז שנקבע בתעודה של הבלון והדבר מרוקן מתוכן את הבדיקה היומית.

יש נושאים חשובים נוספים כך למשל בכיול עצמו שמבוצע פעם בחצי שנה על ידי מעבדה משטרתית יש לבנות עקומת כיול, לוודא שהמכשיר קורא נכון את כל מגווון הריכוזים.

עקומת כיול – יש לעשות בדיקה במספר ריכוזים, 4 ריכוזים למעשה. לדוגמא משטרת ישראל מבצעת כיול רק בריכוז אחד שהוא 350, ז"א אין לנו וודאות לגבי כל הריכוזים האחרים אבל אין לנו גם וודאות גם לגבי ריכוז של 350 כי התקנים קובעים כי במקרה של גז יבש יש לבצע התאמה לתוצאות של הגז הרטוב ובמעבדה יש לבצע בדיקה אך ורק בגז רטוב.

בדיקה בגז יבש במעבדה משטרתית מהווה הפרה בוטה של התקנים הבנלאומיים.

נשאלת השאלה איך קרה המצב שמשטרת ישראל מבצעת בדיקה בניגוד לתקנים בינלאומיים והתשובה מופיעה בטופס הזמנה של מכשיר דרגר אותו אני מגיש לבית המשפט, מדובר בטופס הזמנה של מכשיר דרגר אותו הוצאתי מהאינטרנט וכל אחד יכול להזמין אותו.

 

החלטה

טופס ההזמנה התקבל וסומן נ/9, הסנגור ימציא עותק לתביעה.

העד ממשיך:

בטופס ההזמנה ניתן לראות שחברה מציעה לספק מכשיר למוסדות שונים ומגוונים ולקוח יכול לקבוע את רמת הדיוק של המכשיר, אם מכשיר מתאים לתקנים בינלאומיים או לא מתאים לתקנים בנלאומיים.

מתוך החומר שנמסר על ידי המשטרה בהם תע"צ, הוראות הפעלה והמסמכים שהוגשו על ידי עורך התע"צ, ניתן לראות בבירור שמכשיר לא הוזמן על ידי משטרת ישראל במתכונת הראייתית, למעשה במשפט שהתקיים בירושלים שם העדתי בפני כב' השופט טננבוים התברר שאיש אינו יודע איך הוזמן המכשיר ולא נערך מכרז כלל.

המסקנה שאני מגיע אליה שהמכשיר הזה מתאים לתפעול בבתי חולים ומקומות עבודה, כי יתכן שהוא נותן אינדיקציה לריכוז אלכוהול בנשיפה אך אינו ניתן לסמוך על מהימנות התוצאות ב-100 אחוז לכן איננו עומד בקרטריונים הראייתיים.

ש: אתה אמרת שכיול צריך לעשות בתנאים מבוקרים והזכרת תנאים של טמפרטורה ולחץ.

ת: נכון הכל מופיע בתקנים.

ש: מכשיר הדרגר שמשטרת ישראל משתמשת בו האם איזה שהם מהנתונים, טמפרטורה, לחץ ספיקה, נתונים לבקרתו של המכייל.

ת: לא. לא ניתן לעשות בבלון של משטרת ישראל בקרה של ספיקה וטמפרטורה והדבר עומד בניגוד גמור לתקנים בנלאומיים, לתקנים של ארה"ב, גרמניה. 

ש: המכייל מטפל בטמפרטורה של הבלון בגז שהוא מזרים.

ת: לא ניתן לטפל בטמפרטורה, כאשר גז יוצא מהבלון מתרחשת תופעה של גז שיוצא מלחץ גבוה ללחץ נמוך מתקרר, אפילו ניתן למצוא קרח בתחתית הבלון והטמפרטורה איננה מבוקרת.

התעודה שמופיעה על הבלון קובעת את הריכוז בתנאים של טמפרטורה ולחץ נתונים.

הטמפרטורה 34 מעלות צלזיוס והלחץ אטמוספרה אחת שזה הלחץ של נשיפת אדם וטמפרטורה של נשיפת אדם.

ש: מה קורה לתוצאה אם לדוגמא שומרים על לחץ אטמוספרה כמו שנדרש אבל הטמפרטורה יורדת במעלה אחת ל-33.

ת: הריכוז בגז משתנה.

ש: ואם משתנת הטמפרטורה רק בשתי מעלות והלחץ תיתן דוגמא משלך, מה השינוי בתוצאה.

ת: אני מסרב לענות על השאלה הזו כי תשובה מושכלת דורשת נתונים שאין בידי, דבר יחיד שאני יכול לומר בוודאות כי הפרצדורה הנ"ל עומדת בניגוד למה שנקבע בתקנים.

ש: מה עם המכשיר הגרמני.

ת: את מחירו אני לא יודע, תא מדידה הוא כנראה אותו תא מדידה של המכשיר הגרמני והמכשיר בשימוש משטרת ישראל אך המחשבים שונים. המכשיר הגרמני כך לדוגמא ידרוש 4 ריכוזים בכיול ואילו המכשיר שבשימוש משטרת ישראל ידרוש ריכוז אחד.

לא מזמן יצאה אזהרה של ניצב בן חמו למתנדבים שאסור להם להשתמש במכשירים לא ראייתיים והוא קרא את הדבר "מעשה סדום במרמה".

מבחינה מעשית אין שום הבדל בין המכשירים הנ"ל שנרכשים בפיצוציות ב-100 ₪ למכשיר הדרגר שבשימוש המשטרה. 

ש: המכשיר עושה גם בדיקת IR וגם בדיקת EC מכשיר של המשטרה, למה דרושות שתי בדיקות.

ת: קודם כל באה בדיקה IR אינפרא אדום אך בשנות ה-80 הועלו טענות כי גם חומרים אחרים בולעים בספקטרום האינפרא אדום, למשל חומר בגזי פליטה או אציטון שנמצא בנשיפה של חולי סכרת ואנשים שבדיאטה חריפה לדוגמא, אז חיפשו שיטה אחרת שתוכל להבדיל אטנול מהחומרים האלה ומסתבר שבניגוד לחומרים הנ"ל תמיסה של אטנול מוליכה חשמל, לכן המציאו בדיקה אלקטרוכימית EC.

אם מתגלה סתירה בין שתי השיטות כנראה שאחד מהם מושפעת על ידי חומרים שלא לצורך, יש לציין שתקנה ישראלית לא קובעת באיזה שיטה יש לבצע את הבדיקה, IR או EC, הם עושים את שניהם. לכן בשתי נשיפות מתקבלות 4 תוצאות אך רק 2 מהם במקרה IR מופיעים בפלט.  

ש: כלומר בדיקות ה-EC לא מתועדות למרות שהם מבוצעות ולכן אנו לעולם לא נוכל לדעת אם היה הבדל הפוסל את הבדיקה.

ת: נכון, בדיוק כך.

ש: כב' השופט טננבוים בפסק דין עוזרי אמר כל מה שאתה אומר כאן ואז הוא קבע שהוא מחליט להעלות את הסף של הבדיקה ל-305 כלומר גם למרות שהאיסור הוא מ-240 הוא אמר שיאכוף רק מ-305, אתה קראת את פסה"ד מה אתה יכול להגיד על כך.

ת: בניגוד למה שקורה לדיון פה בדיון שם אני נקטעתי כל הזמן על ידי התובע ואני חושב שכב' השופט שם לא הבין את מחשבתי.

ש: מה יש לך להגיד על הרעיון להעלות את סף האכיפה.

ת: זה לדעתי רעיון חסר טעם אי אפשר להיות חצי בהריון, או שמכשיר הוא ראייתי או שהוא לא ראייתי.

ש: ואם מעלים את הסף ב-20 אחוז או 30 אחוז האם זה מונע חשש של עוול.

ת: כמו שלא ניתן לקבוע סטיה של מכשיר שנרכש בפיצוציה באותה מידה לא ניתן לקבוע סטיה במכשיר דרגר בשימוש המשטרה.

על מנת להפוך את המכשיר שבמשטרת ישראל למכשיר ראייתי יש צורך לעשות פעולות מאוד פשוטות. לעשות שינויים קטנים במעבדה להזרים 4 ריכוזים של גז אם הם מתעקשים לעבוד עם גז יבש, אז לעשות התאמה לגז רטוב כפי שמתחייב בתקנים הבנלאומיים ולבצע את התקנים שנקבעו לגבי הבלונים.

לנענע את הבלונים ולעשות בדיקות בלתי תלויות וכוונתי לבדיקה כומוטוגרפית, יש עמוד כומוטוגרף ציוד מעבדתי שהוא הכי מדוייק והוא יכול להוות בדיקה בלתי תלויה, זה מתואר בנספח הרשומות. עמוד כזה לא נמצא בשימוש המשטרה, שום בדיקה בלתי תלויה לבלונים אינה מתבצעת.

יש להתקין ווסתים מיוחדים לבלונים של בדיקה יומית (מה שהמשטרה קוראת בדיקת כיול), ווסתים שנותנים בקרה קבועה ללחץ וטמפרטורה. 

המשטרה מבצעת בדיקה אחת בצורה מפוקפת שלא עומדת בתקנים ולא 4 בדיקות כפי שנדרש.

התקנים הבנלאומיים נכתבו על ידי אנשי תביעה העובדים במעבדות משטרתיות, ארה"ב, גרמניה ואוסטרליה ובכל העולם והם ניתנים בקלות לביצוע זה לא משהו מכוכב אחר, זה קל לביצוע.

כשאני אומר ווסת מיוחד זה ציוד זמין ולא יקר. 

ש: מה פירוש הביטוי בלנק סמפל.

ת: זה בדיקה שמבצעים לכל מכשיר מדידה מעבדתי וזאת בדיקה ללא החומר הנבדק כלל וכלל, בודקים שמכשיר יתן תוצאה 0 ללא החומר, יש לציין שמכשיר דרגר שבשימוש המשטרה מבצע שטיפה עצמית ולא בלנק סמפל. על מנת לבצע בדיקת בלנק סמפל כנדרש יש להביא בלון עם אויר נקי והמשטרה לא מבצעת את זה כפי שקבוע בתקנה 169 (ז)(1). 

ש: בתקנה זו כתוב שיש מקום לסטיה עד 50 מיקרו גם.

ת: נכון, ז"א אם המכשיר יקרא ריכוז אלכוהול באויר נקי עד 50 מיקרו גרם ניתן לעבוד איתו.

ש: מה יעשו אם ימצאו 250 לאדם בבדיקה של דרגר ו-30 בבדיקה בלנק סמפל.

ת: אז צריך להחסיר את ה-30 מ-250.

בדיקת בלנק סמפל זה תולדה של תקנה ישראלית, זה לא מופיע בתקנים הבנלאומיים.

 

התובעת:

רק היום קיבלתי את חווה"ד של המומחה ואני לא ערוכה לחקור אותו בחקירה נגדית.

 

הסנגור:

פרט למומחה זה לא יהיו לי עדים נוספים.

החלטה

 

נדחה לסיום פרשת ההגנה לתאריך 19.5.08 שעה 12.00, תשומת לב הסנגור לכך כי המועד נקבע בשים לב לעובדה כי הנאשם עצור עד תום ההליכים בתיק זה ולכן יש לסיים את התיק במועד קרוב ככל הניתן ולא תינתנה דחיות.

במידה והנאשם יהיה עצור עד אז יובא על ידי הליווי, במידה וישוחרר הודע לנאשם כי עליו להתייצב למועד הנדחה.

המזכירות תזמן מתורגמן לשפה הרוסית.

הודע לעד איליה פוליצ'וק כי עליו להתייצב למועד הנדחה. 

 

 

ניתנה היום י"ב בניסן, תשס"ח (17 באפריל 2008) במעמד הצדדים הנ"ל.

 

ד. קליימן, שופטת

קלדנית: רחל מ.

 

 

עד הגנה מס' 2, ד"ר איליה פוליצ'וק, מוזהר כחוק:

חקירה נגדית:

ש: האם נכון שהגשת חוות דעת לבית המשפט בירושלים בעניינה של עוזרי מלכה?

ת: נכון.

ש: האם נחקרת עליה שם והעדת בפני השופט?

ת: נכון.

ש: כל מה שנאמר שם וכל מה שנכתב אמת?

ת: נכון.

ש: חוות הדעת שהגשת בתיק זה זהה לחוות הדעת שהגשת בירושלים?

ת: יש מקצה שיפורים בחוות הדעת בבית משפט זה.

ש: האם נכון שיש עוד חוות דעת שלך שמסתובבת בשוק שהיא מקצה שיפורים של המקצה שיפורים?

ת: יש חוות דעת בנושא אחר.

ש: אך קשור גם לעניינו של הינשוף?

ת: כן.

ש: אני יכול להבין מזה שאתה עדיין בתהליכי למידה של כל הנושא הזה?

ת: לגבי אותה חוות דעת שהגשתי אני סגור אך אני ממשיך ללמוד פסיקה מחו"ל, ממשיך לחפש חומר, עוד מעט יצא תקן חדש אני ממתין לזה.

ש: אתה אומר שלמדת ואתה ממשיך להתעדכן בנושא?

ת: נכון?

ש: מתי התחלת ללמוד את הנושא של הינשוף ומכשירי נשיפה לגילוי אלכוהול?

ת: באוגוסט שעבר.

ש: מה הביא אותך ללמוד את הנושא?

ת: אני הואשמתי בנהיגה בשכרות.

ש: ספר לנו על האירוע.

ת: נעצרתי בכביש הערבה.

ש: למה?

ת: כי נטען שעברתי עבירה.

ש: איזו עבירה.

 

סנגור:

אני לא יודע עד כמה זה משעשע או לא משעשע, עד כמה זה רלוונטי או לא, אני גם לא אביע דעתי על זה, אני לא אתנגד לשום שאלה שתישאל ולכן אני מבקש שבית המשפט יעמוד על המשמר בעצמו.

 

ת: אני רוצה לציין כי בארץ אין אף מומחים למכשירי נשיפה. מה שגרם לי להתעניין בנושא...

ש: תאר לי את הנסיבות שבהן נעצרת בכביש הערבה.

ת: חשד של שוטרים, בדיקה שגרתית בכביש.

ש: סתם שגרתית?

ת: כן, שוטרים עושים פטרול בכביש.

ש: אתה בטוח במה שאתה אומר?

ת: כן, הואשמתי גם במהירות אבל לא הסכמתי עם זה.

ש: עצר אותך לטענתו על מהירות מעבר למותר, ומה אז קרה?

ת: הוא רצה לבדוק גם ינשוף.

ש: עיכב אותך לתחנה?

ת: לא הוא בדק אותי במקום.

ש: מה הייתה התוצאה של הינשוף?

ת: 280.

ש: מתי הסתיים ההליך שלך?

ת: בתאריך 07/02/08.

ש:  התוצאה הסופית של ההליך הזה שהורשעת בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים?

ת: נכון.

ש: במסגרת הענישה קיבלת 89 יום פסילה כי היית נהג חדש באותו יום שתפסו אותך?

ת: כן, זה היה הסדר גם בשל טיב הראיות.

ש: אם אתה כל כך בטוח בצדקתך ובחוות הדעת נגד מכשיר הינשוף ולאור התוצאה של 280 מיקרוגרם למה לא ניהלת משפט עד תומו?

ת: כי במשפטים שאני מופיע הטענה שנשמעת שאני מנסה לחלץ את עצמי מהאישום, לכן למרות שעדיף היה לי לנהל את המשפט החלטתי לסיים את ההליך על מנת שטענה זו לא תישמע.

ש: אם אתה כל כך בטוח מה יותר מלהציל את נפשך שלך ולא לנהל או להסכים להסדר בתיק שלך?

ת: אני שוב אומר אילו הייתי מנהל הוכחות המשפט היה נמשך סביר להניח מעבר לשנה וכל אותו זמן הייתה נשמעת הטענה שאני בא להעיד על מנת לחלץ את עצמי מהאישום, לכן העדפתי לסגור את ההליך, כדי שהטענה לא תישמע.

ש: אני חוזר להליך בירושלים, כל מה שנאמר שם אמת ונכון מבחינתך?

ת: נכון.

ש: הכרעתה דין של כב' הש' טננבאום, הוא מציין שמומחי ההגנה שאתה היית אחד מהם מעידים שהסטיה היא בין 10-20%?

ת: אף אחד לא העיד דבר כזה וזה גם לא מופיע בפרוטוקול.

ש: מה שכתב כב' הש' טננבאום בהכרעת דינו, בפרשת עוזרי עינת מלכה, אין לו שום קשר למה שהעדת בבית משפט?

ת: אין לו שום קשר.

 

התובע:

אבקש להגיש את הכרעת הדין מירושלים. 


 

החלטה

הכרעת הדין הוגשה וסומנה ת/19.

 

ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ח (19 במאי 2008) במעמד הצדדים

ד. קליימן, שופטת

 

ש: מה שכתב כב' הש' טננבאום לא מקובל עליך?

ת: אני לא מסכים עם מה שכתב כב' הש' טננבאום.

ש: לאור הבעייתיות שאתה אומר עם פסק הדין של כב' הש' טננבאום,קבע כב' הש' טננבאום כי הוא ממנה מומחה מטעם בית המשפט בתיק אחר, אם כל מה שהוא כתב לא נכון פנית למומחה מטעם בית המשפט?

ת: לא.

ש: למה?

ת: כי אני לא מסכים עם עצם הרעיון של ניסוי, אני לא מסכים עם עצם העובדה שמשפטן קובע תנאים לניסויים מדעיים.

ש: משפטן זה כב' הש' בשבילך, ונשמור על כבודם של שופטי בתי משפט.

ת: המקצוע משפטן הוא לא מדען.

ש: מה יותר מזה שכב' הש' בירושלים בא ואומר לך אין לי הבנה בדברים ואני ממנה מדען, מומחה בעל שיעור קומה עולמי לבחון את הסיטואציה,מה יש לך להגיד על זה?

ת: הוא קבע תנאים של ניסוי מראש.

ש: למה לא פנית למדען ואמרת לו שזה לא נכון?

ת: אם התנאים לניסוי כבר נקבעו מה יש לי להגיד?

ש: בתור שיח מדענים יש לך הרבה מה להגיד, למה אתה לא אומר?

ת: שיבוא הזמן אולי אני אהיה בקשר.

ש: יכול להיות שמישהו אסר עליך ליצור איתו קשר?

ת: לא, לא שמעתי על דבר כזה.

ש: אתה מודע לכך, אתה מומחה מטעם ההגנה, אתה מודע שההגנה שלחה מכתב זועם לפרופ' שנער?

ת: כן.

ש: אתה היית חלק מניסוח או מהיזמה למכתב?

ת: לא.

ש: אתה לא יודע מה כתוב במכתב?

ת: אני ראיתי את המכתב כשפורסם באינטרנט.

ש: אתה בתור איש מדע שיש לו חשש כבד אודות מכשיר או פעולה שעל פיה מרשיעים אנשים בבית המשפט לא מצאת לנכון לעדכן מומחה של בית משפט בנושא?

ת: כל החומר, כל חוות הדעת זמינות לבית משפט וכמובן זמינות למומחה.

ש: לא מצאת לנכון ליצור איתו קשר ולשבת ולאתר אותו?

ת: בינתיים לא אך בעתיד ייתכן שכן.

ש: האם היית אי פעם בביקור במעבדות של משטרת ישראל?

ת: לא.

ש: האם אי פעם נפגשת מחוץ לכתלי בית משפט עם נציג של משטרת ישראל?

ת: כן. במשפטים שהופעתי.

ש: עם מי?

ת: למשל בעיר שלי באריאל, דובר על כך שיזמינו אותי לתת הרצאה.

ש: תנקוב בשמות.

ת: אני לא זוכר שמות, אך נפגשתי עם שוטרים ממשטרת אריאל.

ש: אתה נפגשת עם שוטרים שמטפלים ומפעילים את הינשוף מחוץ לכתלי בית המשפט ושאין להם קשר למשפטים?

ת: לא.

ש: האם אי פעם ביקרת פיזית במפעלי חברת "דרגר" יצרנית המכשיר?

ת: לא.

ש: האם יצרת איתם קשר אי פעם עם אנשים מחברת דרגר?

ת: ניסיתי להתקשר איתם אך לא קיבלתי תשובה.

ש: האם שוחחת ודיברת וערכת איזושהי חקירה או בדיקה עם מומחים אחרים בעולם בנושא דרגר?

ת: כן.

ש: מי?

ת: אחד הפרופסורים האמריקאים שאני לא יודע אם מותר לי להגיד את שמו. אפילו כמה פרופסורים אמריקאים.

ש: פרופ' דובובסקי אומר לך משהו?

ת: כן, הוא כבר יצא לגמלאות.

ש: האם תוכל לאשר לי שאותו פרופ' דובובסקי, המומחים האחרים שהעידו בבית המשפט בירושלים מטעם ההגנה הגישו את מאמרו והסתמכו עליו?

ת: כן. ואני מכיר היטב את המאמר. אין לי התנגדות כי המאמר יוגש.

 

התובע:

אבקש להגיש את המאמר.

החלטה

המאמר התקבל וסומן ת/20.

 

ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ח (19 במאי 2008) במעמד הצדדים

ד. קליימן, שופטת

 

ש: האם מוכר לך פרופ' סילברמן?

ת: באופן אישי לא, אך המאמר כן.

 

התובע:

אבקש להגיש את המאמר.

החלטה

המאמר הוגש וסומן ת/21.

 

ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ח (19 במאי 2008) במעמד הצדדים

ד. קליימן, שופטת

 

ש: אותם מאמרים של שני המלומדים אתה מסכים עם מה שהם כותבים?

ת: בתנאים מסויימים בתנאים שהתקנים מקויימים.

ש: הן הפרופ' דובובסקי והן פרופ' סילברמן ערכו את המחקרים שלהם, ובין השאר השתמשו במכשיר הדרגר לבדיקת תוצאות נכון?

ת: נכון, השתמשו בכמה מכשירים. בין השאר גם הדרגר, לא אותו דרגר המופיע בארץ, הם מציינים באיזה דרגר הם משתמשים . 

ש: האם דיברת איתם כדי  לדעת איזה דרגר שימש אותם?

ת: אין צורך לדבר זה מופיע במאמר.

ש: מה השוני במאמר מהדרגר שלנו בישראל? איך אתה עולה על השוני?

ת: הדרגר בארה"ב חייב להתאים לדרישות של הרשומות של ארה"ב.

ש: האם בדקת איתם שזה אותו דרגר?

ת: אני לא מעלה על דעתי שפרופ' דובובסקי ישתמש בדרגר לא תקני. בטח ובטח שהדרגר שאליו מתייחסים במאמר זה לא הדרגר הישראלי,כי הדרגר הישראלי מיועד למשטרת ישראל בלבד.

ש: ברור לך שלארה"ב תהיה גרסה אמריקאית באנגלית ולישראל תהיה גרסה בעברית, זה השוני?

ת: בנוסף יש הרבה הבדלים אחרים.

ש: ביקרת שם אי פעם?

ת: אני יודע את המפרט אני לא צריך לבקר שם.

ש: אתה יכול להציג את המפרט של ארה"ב של המכשיר שעובד שם, ובאיזו מדינה?

ת: זה מופיע בסיכומים של דיונים בבית משפט עליון של ניו ג'רסי.

ש: מזה למדת את המפרט?

ת: כן.יש גם חומרים נוספים. אני לא יכול להפוך חוות דעת לכרך של 5,000 עמודים אני מצרף את החומר הכי חשוב הרלוונטי לעניין. ההמלצה של כב' הש' קינג בניו ג'רסי הייתה כי אפשר להמשיך לאכוף עם המכשיר אך פסק הדין טרם יצא.

 

הסנגור:

אם היו משתמשים פה במכשיר שמשתמשים בניו ג'רסי קולי לא היה נשמע.

 

ש: אתה טוען בעצם שהמכשיר שיש בישראל, על פי מה שראיתי בפרוטוקול של הדיון הקודם, שהוא שווה ערך למכשיר 100 ש"ח שקונים בפיצוציה?

ת: מבחינה משפטית כן.

ש: אני מציג לך את הצילום שעבר להגנה מספר פעמים בנושא של ALCOTEST 7110 TYPE MK III   IL  שזה בעצם מסמך של חברת דרגר עצמה שכתוב במפורט EVIDENTIAL BREATH TESTING INSTRUMENT ראייתית מכשיר ראייתי לבתי משפט.

 

הסנגור:

חברי מרבה להעיד על עובדות ומסמכים אפשר להגיש רק באמצעות האנשים המעידים על תכנם, אם העד הזה מאשר את התוכן אז אפשר להגיש באמצעותו אך אם העד לא זה שערך את המסמך ולא מאשר את התוכן אי אפשר להגיש מסמכים כך.

 

ת: אני מתייחס אך ורק לתוכן, והתוכן של אותו מסמך עומד בניגוד לתקנים שמקובלים בגרמניה ובכל העולם.

ש: לגבי אותו דבר הספר תחזוקה והשירות שלו שם רשוםEVIDENTIAL BREATH TESTING INSTRUMENT  

ת: אני מתייחס לתוכן ולא לכותרת.

 


 

התובע:

אבקש להגיש את שתי הכותרות אליהן התייחסתי בשאלתי. חלק מהטענות של המומחה בדיון הקודם, כך עולה מהפרוטוקול, זה של מכשיר שבשירות משטרת ישראל שווה ערך למשהו בפיצוציה שקונים.

החלטה

רק לעניין הבהרת השאלה מבלי להתייחס למשקל המשמעות של הרישום, הדפים התקבלו וסומנו ת/22, ת/23.

 

ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ח (19 במאי 2008) במעמד הצדדים

ד. קליימן, שופטת

 

ש: האם ספר היצרן להפעלה ולחזוקת מכשיר הינשוף היה לפניך שרשמת את חוות הדעת?

ת: כן.

ש: הם עכשיו בפניך?

ת: לא.

ש: אתה יכול לשלול או לאשר שאלה הדפים מספר היצרן והתחזוקה?

 

הסנגור:

אני מתנגד. הוגשו רק שני דפים.

 

ת: יש לי אותם בבית.

ש: זה מה שיש למשטרת ישראל, זאת אומרת שאתה אומר שחברת דרגר הגרמנית מכרה ל ישראל מכשיר לא רציני?

ת:  היא מכרה מכשיר שלא עומד בתקן הגרמני.

ש: איפה ההוכחה למה שאתה אומר כרגע?

ת: המכשיר הגרמני עומד בתקן, המכשיר הישראלי לא עומד בתקן הגרמני עצמו.

ש: סתם אמרת?

ת: לא סתם יש לי הוכחות.

ש: דיברת עם מישהו מדרגר?

ת: למה אני צריך לשוחח שיש לי מסמך כתוב שלכם ואני קורא אותו.

ש: איפה ההוכחה?

ת: למשל בתקנים הבינלאומים של OIML כמו כן בתקן הגרמני DINVDE 0405 כתוב שיש לבצע כיול תקופתי במספר ריכוזים ואילו המכשיר הישראלי נותן אפשרות לבצע כיול תקופתי אך ורק בריכוז אחד.

התקן הגרמני קובע כי יש לבצע בדיקה יומית (כיול) עם גז רטוב והתקן מכתיב מהי המערכת לפעולה זו.

מאחר ומשטרת ישראל מבצעת בדיקה עם גז יבש אפשר למצוא תקנים גם עבור פעולה זו, והפעולה שמבוצעת על ידי משטרת ישראל לא עומדת בתקנים הנ"ל.

ש: לא בביקרת במעבדות של משטרת ישראל?

ת: אני לא צריך לבקר, קראתי מסמכים.

ש: OIML תסביר מה זה הארגון הזה?

ת: ארגון למטרולוגיה חוקית. הוא קובע מהי ההפעלה הנכונה של מכשירים שונים.

ש: רק ההפעלה הנכונה?

ת: רק הפעלה ותחזוקה.

ש: כמה מדינות חברות בו?

ת: 59.

ש: זה כתבת בחוות הדעת שלך?

ת: כן.

ש: כמה מדינת או חברות חתמו על הפרק R  126 שהוא הפרק שעוסק במכשירי הינשוף?

ת: לא ידוע לי אך אני רוצה לציין כי אי חתימה איננה משנה את טיב המכשיר.

ש: אם אני אגיד לך שחברה אחת בלבד שעוסקת בגזים היא הצד היחיד שחתם על אותו R 126 אתה יכול לשלול את זה?

ת: אני לא יכול לשלול את זה אך אני רוצה לציין שרוב המשטרות לא עובדים עם גז, גז זה דבר נדיר.

ש: אתה הגשת בחוות דעתך R 126 שנרשם ואומץ ב-1998 נכון?

ת: נכון.

ש: ה- R מה הוא מייצג?

ת: המלצה. הארגון יכול לתת רק המלצות.

ש: ז"א שיש לנו ארגון שרשם המלצות ואין לנו אף מדינה שחתמה עליו כצד.

ת: לא יודע.

ש: האם ידוע לך שבימים האחרונים או בחודשים האחרונים התפרסם עדכון ל R 126 משנת 1998 שעדיין לא התקבל אבל פורסם ועובדים עבודה מקיפה על העדכון הזה.

 ת: חברי לא מדייק,  התפרסמו הצעות של כל מיני מדינות למסמך סופי אך המסמך הסופי עדיין לא הופיע ואנו מחוייבים להתייחס למסמך שכבר הופיע.

ש: אבל אנחנו מבינים מאותו מסמך חדש שיש כבר התייחסות לבדיקות מכשירי ינשוף באמצעות גז יבש בצילנדרים (בלון גז) , כמו שמשטרת ישראל נוהגת.

ת: יש התייחסות אך היא לא תטיב עם אופן ההפעלה שלכם.

ש: לא התייחסת לזה בחוות הדעת.

ת: אני מתייחס למסמכים שהתקבלו.

התובע:

אבקש להגיש את המסמך OIML עדכון לR 126 שכרגע בדיונים בפני וועדות מקצועיות שחבריהם מפורטים בתוך המסגרת הזאת.

הסניגור:

אני מבין שעורך דין סמו הוא עד ומוסר לבית המשפט אינפורמציה ומגיש אותם.

התובע:

עומד לנו מומחה שכתב חוות דעת בהתבסס על מסמכים מן הראוי שהצד החוקר יאמת את אותו מומחה עם מסמכים.

החלטה

בכפוף להערת הסניגור המסמך התקבל וסומן ת/24.

 

ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ח (19 במאי 2008) במעמד הצדדים

 

ד. קליימן, שופטת

 

המשך:

ת: המסמכים האלה לא גורעים שום דבר ממה שנכתב בחוות הדעת. ודבר שני למסמכים אין שום תוקף שכן טרם התקבלו.

ש: אתה בא ואומר תקנים ותקנים בנלאומיים, ישראל היא צד לארגון, OIML

 ת: כן.

ש: אתה יודע מי הנציג של מדינת ישראל  באירגון.

ת:המפקח על מידות והמשקלונות מר טימור זרין.

ש: האם יצא לך להפגש ולדון איתו בנושא הזה.

ת: לא. אני לא מומחה לדיני חוזים.

ש: אנחנו פנינו למר טימור זרין בעקבות חוות הדעת שלך, ומר טימור השיב לנו, או נציגו של הלשכה המשפטית שלו, שבא ואומר המלצת הארגון OIML בדבר מכשיר העוסק במכשירי נשיפה לבדיקת רמת אלכוהול טרם אומצה על ידי יחידת המפקח על המידות והמשקולות במשרד כהמלצה המחייבת חקיקה.

הסניגור:

שוב אני מוצא את עצמי מול עדויות מאלפות מפי חברי על דברים הרחוקים ממסכת הראיות בתיק הזה. שלא זו הדרך להביאם בתיק.  השאלה פסולה ולא רלוונטית.  אנו לא עושים פה ביקורת של כל מערכת המינהל במדינה, אם כי זו בסופו של דבר הסיבה מדוע אנו נמצאים פה.

החלטה

אני מתירה את השאלה.

 

ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ח (19 במאי 2008) במעמד הצדדים

ד. קליימן, שופטת

 

המשך:

 ת: מאחר ואינני מומחה בדיני חוזים אני לא יכול לתת תשובה מוסמכת לשאלה, אך דעתי שאי חתימה או חתימה על מסמך כשלהי, איננה משפיעה על אופן פעולה של מכשיר.

ש: אני מעיין בפרוטוקול הדיון הקודם בעמ' 153 ש' 18-19 "על מנת להבטיח רמה ראייתית של מכשיר הנשיפה והדרגר ביניהם נקבעו כללים והכללים האלה אומצו על ידי רוב מדינות העולם, זה מופיע כנספח לחוות הדעת, נספח מס' 1", נספח מס' 1 מפרט מי הם אותן מדינות החברות ב-OIML?

ת:נספח מס' 1 זה OIML עצמו.

ש: עמדת פה לפני מס' דקות ואמרת במפורש שאין לך מושג ואתה לא יודע מי הן המדינות או החברות שחתמו?

ת: אני עברתי על הרבה חומר מקצועי, חומר שהגיע מרחבי העולם, הרבה מדינות מציינות במפורש שהן מקיימות OIML.

ש: יש לך להראות את זה במסמכים פה?

ת: לא כרגע, אני אתן דוגמאות. יש עשרות מאמרים למשל צרפת, אנגליה, אוסטרליה, גרמניה, ארה"ב, קנדה...

ש: הן חתמו על OIML ו- R126?

ת: נציגים של אותם מדינות מציינים כי הם מקיימים את התקן.

ש: יש לך מידע מי חתם על ה-R 126?

ת:אני מתעסק עם מכשיר ולא עם חתימות.

ש: אתה נכנסת לעניין מאוגוסט 07'?

ת: כן.

ש: היום אנחנו תתשעה חודשים אחרי, אתה סבור היום כי לאור המסמכים שאספת באינטרנט וספרות שקראת אתה מומחה לינשוף?

ת: לא רק באינטרנט. אין אף פקולטה ואף מחלקה שעוסקת במכשירי נשיפה. מומחים שמגיעים לנושא באים מתחומים שונים למשל רופאים טקסיקולוגים, כימאים אנאליטיים, בישראל המחלקה הכי רלוונטית לנושא היא מחלקה למכשור רפואי באוניברסיטת בן גוריון והיא התפצלה מהמחלקה להנדסה כימית בה עשיתי את כל התארים.

ש: בשביל לדעת ולבוא כמומחה בבית משפט הספיקו לך שמונה חודשים ללמוד באינטרנט ומהספרות בלי לעשות אף מחקר מעשי בשביל לעמוד ולהגיד "אני מומחה למכשירי נשיפה"?

ת: אילו הייתי ממציא מכשיר חדש הייתי צריך לעשות מחקר מעשי, אך אני סבור כי אין צורך במחקר מעשי על מנת לבדוק התאמה לתקנים.

ש: אתה בוגר הפקולטה להנדסה כימית בבן גוריון?

ת:נכון.

ש: שם מי שליווה אותך זה פרופ' חיים וישניה. התייעצת איתו בנושאים האלה?

ת: לא הרגשתי שהיה צורך. אני התייעצתי עם מומחים בארה"ב. 

ש: באת ואמרת שיש מומחה נוסף מלבדך ומלבד פרופ' חיים וישניה והוא פרופ' מרמור, האם פנית אליו?

ת: פרופ' מרמור מתעסק בנושא אחר.

ש: אז למה אתה אומר בעדות שלך בעמ' 153 ש' 7-9 "אני ד"ר להנדסה כימית..."

ת: פרופ' מרמור מומחה לטרמודינמיקה.

ש: אם אני מפנה אליו יכול להיות שהוא יוכל לבחון את חוות הדעת שלך?

ת: מעולה. אני מצפה בכיליון נפש שתגיע חוות דעת נגדית אחרי חצי שנה. 

ש: זה יעלה הרבה כסף למישהו. אתה בא ויש לנו את הבלון גז, באיזה מצב צבירה נמצא התכולה של הבלון גז?

ת: רוב הסיכויים שהוא נמצא  בפאזה גזית אך במידה ולא מנענעים אותו ייתכן ויהיה פילוג ריכוזים בתוך הבלון, רוב הסיכויים שזה פאזה גזית אך לא פאזה גזית שאתם חושבים עליה.

ש: אתה פעם א מרת בבית המשפט בירושלים ששם יכולה להיות פאזה נוזלית ופאזה גזית?

ת: יש סיכוי קטן שכן, כך מצויין ברשומות של ארה"ב.

ש: מהם התנאים שיגרמו שהפאזה הגזית, המצב צבירה של הגז בבלון גז יהפוך לנוזל?

ת: קירור.

ש: טמפרטורה גבוהה או נמוכה?

ת: נמוכה.

ש: כמה נמוכה צריכה להיות הטמפ' על מנת שנעבור ממצב גזי לנוזלי?

ת: בתשובה שקיבלתי מחברת "סקוטי גז" בארה"ב נאמר כי אסור לקרר את הבלונים מעבר ל-8 מעלות צלסיוס.

ש: יש לי מסמך של חברת "SPANTECH" שהיא הספקית של בלוני הגז למשטרת ישראל לבדיקה של מכשיר הינשוף, הם מציינים במפורש שצריך שהטמפ' ינועו בסביבות 196 מעלות מתחת לאפס. יש לך מה לומר על זה?

ת: לאחר עיון במסמך אני אומר כי זה עומד בניגוד למסמכים דומים מחברות שונות.

 

התובע:

אבקש להגיש את המסמך מבלי להתייחס לאמיתות תכנו.

החלטה

המסמך הוגש וסומן ת/25 אך לא כראיה לתכנו.

 

ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ח (19 במאי 2008) במעמד הצדדים

ד. קליימן, שופטת

 

ת: המסמך הוא לא מתייחס לפילוג ריכוזים.

ש: אתה בטוח?

ת:כן.

ש: במבט החטוף שהעפת פה הוא לא מתייחס?

ת: לא מתייחס. ראיתי עברתי.

ש: בנוסף יש לנו מסמך מטעם חברת דרגר שבא ומאשר שימוש בבלונים של "ספנטק", היצרן של המכשיר מאפשר להשתמש בבלונים האלה, יש לך מה לומר על זה?

ת: ההליכים בארה"ב קובעים כי יצרן של מכשירי נשיפה רשאי לערוך ביקורת במעבדה על מנת לבדוק תקינות ההליכים, לא מונח לפניי מסמך של ביקורת.

 

התובע:

אבקש להגיש מסמך שמאשר שחברת דרגר מאשרת למשטרת ישראל לבדוק את תקינות מכשיר הינשוף באמצעות בלון גז מתוצרת "ספנטק".

 

הסנגור:

שוב מבקש ב"כ התביעה להוכיח עובדות באמצעות מסמכים שהוא מייצר בעצמו ולא באמצעות העדים שמאשרים את תכנם, עדים שלא עמדו לחקירה, מיום שאנו נמצאים בסוגיה חוזרת המשטרה על טיעון משונה שבו לא משנה דבר לא החוק ולא הפיזיקה ולא הכימיה, מה שמשנה זה מה אישרה להם חברת ספנטק או דרגר, כאילו הם הריבון במדינת ישראל וכאילו הם יושבים במקום מערכת המשפט, חברת דרגר אישרה בית המשפט יאלם דום.

 

התובע:

הועלו טענות על ידי מומחה ההגנה כאלה ואחרות נגד בלוני הגז שבאמצעותם משטרת ישראל בודקת את מכשיר הינשוף. ואנו פעלנו מול יצרן מכשיר הינשוף וספק הגז וביקשנו התייחסות לטענות אלה. ההתייחסות מוצגת בפני בית המשפט כמובן שלהביא את אותם נציגים כאשר הטענות לא נבחנות ולא מאומתות מול המומחה של ההגנה לא ניתן להביא זאת בפני מומחים מחו"ל שיבואו לארץ, בסופו של דבר אנו צריכים שיהיה משהו בידי אותם מומחים וכוונתי להתייחסות מומחה ההגנה.


 

החלטה

מבלי להתייחס למשקל המסמך אלא בשים לב לציון המסמך שהוצג לעד בלבד, המסמך התקבל וסומן ת/26.

 

ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ח (19 במאי 2008) במעמד הצדדים

ד. קליימן, שופטת

ת: אבקש להוסיף לחוות דעת קודמת של מומחה אחר התקבלה חוות דעת נגדית והיא כללה התייחסות מפורטת של מומחה מגרמניה אך כעבור חצי שנה עדיין לא התקבלה שום חוות דעת נגדית כנגד חוות הדעת שלי. כמובן שום התייחסות מפורשת של מומחה מגרמניה.

ש: אתה אומר שבמינוס שמונה מעלות עלולה הפאזה במצב הצבירה, בבלון גז להפוך ולעבור למצב צבירה נוזלי?

ת: אני אמרתי שזו התשובה שקיבלתי מחברת "סקוטי גז".

ש: אתה מומחה מהי תשובתך?

ת:אני בדקתי נושא של אפשרות עיבוי בבלון, מסתבר שאיש אינו בדק את דיאגרמת הפאזות של מערכת זו בלחץ הנתון. אך ישנה בספרות מערכת דומה, אוויר מתנול כהל דומה ובדיאגרמה הזאת אין עיבוי וכוונתי למתנול, אך חשוב לציין כי בניסוי נעשה שימוש בחומרים מאוד טהורים, כל תוספת של אי ניקיון כמו שרידים של מים עלולים לשנות את דיאגרמת הפאזה מקצה לקצה לכן ללא בדיקה ניסיונית לא ניתן לקבוע בוודאות מהי דיאגרמת הפאזה בתוך הבלון אך יחד עם זאת, ישנן תופעות ידועות כגון פילוג ריכוזים בפאזה הגזית קרי, הגז הכבד אתנול מצטבר בתחתית הבלון ולכן הגז שיוצא בראש הבלון יכול להיות לא מתאים לנתונים הרשומים בתעודת הבלון. על מנת למנוע את התופעה נקבע ברשומות של ארה"ב כי יש לנענע מדי פעם את הבלון ואף ישנה מערכת שעושה זאת. ללא הפעולה הזאת, לא ניתן לסמוך במאה אחוז על המידע שמופיע בתעודת הבלון.

ש: הכל זה תיאוריה, לא בדקת את הבלון?

ת: איש לא בדק את זה, ישנם תקנים. אני אישית לא בדקתי.

ש: קראת על מתנול ולא על אתנול?

ת: זה מאמר יחיד שקיים בספרות.

ש: יש לי בלון, אני לוקח את הבלון הזה סגור אני לא יודע מה יש בו, מחבר אותו למכשיר, אני אומר למכשיר תגיד לי מי זה, אומר המכשיר זה איקס, על הבלון יש תעודה אומרת לי קוראים איקס, איפה הבעיה בעניין, אותו דבר עם הינשוף?

ת: על מנת לוודא את העובדות יש לבצע בדיקה בלתי תלויה כי הרי יתכן מצב שהמכשיר מראש כוון לקרוא ריכוז שגוי במעבדה כי בבלון של המעבדה התרחשו אותן תופעות. במעבדה כיוונו את הבלון ואחר כך בדקו בתחנה. ייתכן ומאחר ואיש לא בדק את הבלון במעבדה, לא ביצע בדיקה בלתי תלויה, לא ניתן לסמוך על תעודת הבלון גם במעבדה. התקנים קובעים במפורש כי יש לבצע בדיקה בלתי תלויה בבלון מעבדתי והדבר לא נעשה.

ש: לי יש בקבוק איקס מי עדן, לא יודעים מה יש בו, לוקח את הבקבוק מחבר אותו למכשיר שיגיד לי מי זה, המכשיר אומר לי זה מי עדן, אני הולך לתג הבלון ומסתכל מה זה, יוצא כי המכשיר זיהה את הבלון,מה לא בסדר?

ת: חברי מציע להתעלם מהתקנים שנכתבו על ידי מומחים בעלי שם בינלאומי, חשוב לציין כי התקנים נכתבו לא על מנת לבזבז כספים של משלמי המיסים אלא על מנת לקיים הליך וודאי אשר מתאים לרמה הראייתית.

ש: מאוגוסט 07' התחלת להתעניין וללמוד את הנושא?

ת:נכון.

ש: בינואר הגשת לראשונה חוות דעת לבית המשפט בירושלים?

ת: נכון.

ש: היום אנו במהלך חודש מאי, האם כל התקופה הזו פעלת לבצע איזשהו ניסוי מעשי לבחינת התוצאות שמפיק הינשוף, אתה כמומחה האם פעלת לבדוק את זה?

ת: אני לא במעמד כזה שניתנת לי אפשרות להתעמת עם התקנים ולבדוק את נכונותם.

ש: למרות זאת שאתה לא במעמד הזה, מצאת לנכון לא לשתף פעולה עם מומחה שמונה על ידי בית המשפט וכוונתי לפרופ' שנער?

ת: אם המומחה חושב שישנו צורך להתעמת עם התקנים זו דעתו שאינני מסכים שאפשר להתעמת או לבדוק את התקנים הבינלואמים.

ש: המומחה שמונה על ידי בית המשפט בירושלים, פרופ' שנער, כרגע בשלב הראשון הונחה על ידי בית המשפט בירושלים לעשות בדיקת השוואה בין הנשיפה בינשוף לבין דגימות הדם מאותם חשודים שהדבר ילקח בו זמנית מהם ולא קשור בכלל לתקנים בינלאומיים?

ת: כב' הש' חן אביטל הציע לכנס וועדה שישבו בה מומחים מטעם התביעה וההגנה וביחד נסכים על תנאי ניסוי ואתם התנגדתם שאני אהיה בעניין. הניסוי אמור לבדוק את נכונותם של התקנים, האם ניתן לעבוד ללא התקנים ולהכריז על המכשיר כאמין על אף שאינו מתאים כאמין?

ש: האם המסמכים של התיק הספציפי הזה היו בפניך כשכתבת את חוות דעתך?

ת: כשעשיתי מקצה שיפורים כן אך זה לא היה רלוונטי.

ש: האם אתה יכול לומר כי לאור התוצאה שיצאה בינשוף במקרה שלנו, 900 מיקרוגרם לאור דו"חות הפעולה וטופס מאפיינים שבוצעו לחשוד באותו אירוע, אותו אדם לא היה שיכור? האם לא הייתה בגופו רמה גבוהה של אלכוהול?

ת: לאור אי התאמה של המכשיר לתקנים קיים ספק.

ש: הספק הזה גורם לך להגיד שהמכשיר או התוצאה במקרה הזה לא נכונה?

ת: לא, אני אומר כי ישנו ספק לגבי התוצאה.

 

הסנגור:

הוזכר כמה פעמים מכתבי הזועם לפרופ' שנער, אני אבקש להגישו.  

החלטה

המכתב התקבל וסומן נ/10.

 

ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ח (19 במאי 2008) במעמד הצדדים

ד. קליימן, שופטת

 

חקירה חוזרת:

אין.

 

 

 

חזרה לדף הבית

ליצירת קשר: yanshufim@yahoo.com

או בפקס 035661667