נהיגה בשכרות- האכיפה הפרועה והזלזול בשלטון החוק
בדיקת נשיפה באמצעות הינשוף, אלכוהול בדם, ריכוז אלכוהול באוויר נשוף, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים - החוק התקנות והמציאות
חזרה לדף הבית טלפון 03-5669638 [email protected]
- כתבות הערות ותגובות---------
- מומחים - חוות דעת ועדויות---
- פסיקה והליכים תלויים----------
- חקיקה-----------------------------
- שונות------------------------------
בדיקת הנשיפה מול בדיקת הדם. האם זה פשוט?
תגובה על הצעת הניסוי של השופט ד"ר טננבוים
מאת : ד"ר איליה פוליצ'וק
לא פעם עולות השאלות – כמה צריך לשתות על מנת להגיע לריכוז אלכוהול מסוים בדם? או מה יהיה הריכוז בנשיפה כאשר נתון הריכוז בדם? יש שגם כאלה, וביניהם לצערי גם משפטנים חשובים, שבלי למצמץ עפעף מספקים תשובות "מוסמכות" לשאלות הנ"ל. הבה נברר את האמת המדעית.
בתור מרצה לתכנון ריאקטורים וביו-ריאקטורים, מדי מבחן אני שואל את תלמידיי מה יהיה ריכוז החומר ברגע הנתון בריאקטור בעל מימדים נתונים כאשר סדר התגובה קבוע והריכוזים ההתחלתיים נתונים. תלמידיי, שהם המהנדסים לעתיד, עושים את חישובי המאזנים ומספקים לי את הפתרון. בואו נניח שאשאל את תלמידיי את אותה השאלה, אלא שלא אתן להם אף נתון מלבד הריכוז ההתחלתי. סביר להניח שעוד באותו היום תוגש, ובצדק, תלונה של כל הכיתה כנגדי למזכירות הפקולטה, כי הרי השאלה איננה פתירה ולא הוגנת.
ואכן, גוף האדם איננו ריאקטור, ואפילו לא ביו-ריאקטור. לתהליכים פיזיולוגיים בגוף אין סדר תגובה ואין אף נתון קבוע. לכן לא ניתן לתת שום תשובה כמותית לגבי גוף האדם דרך מאזנים מחושבים כאלה ואחרים. רק הניסוי הקליני, הבדיקה של אותו נהג ספציפי, בדיוק באותם התנאים המיוחדים שבהם "נתפס", יכול להבהיר משהו, וגם זה בעירבון מוגבל.
כמובן שלא ניתן לבצע ניסויים כאלה על כל נאשם ונאשם. לכן מסתפקים בתוצאות של הניסויים הקליניים שנעשו על נהגים אחרים. כך למשל לא מזמן נעשה ניסוי שכזה בניו זילנד* ובו השתתפו מעל 21000 נהגים, כמות נכבדה בכל מובן.
בניסוי הסתבר שבממוצע על כל מנת אלכוהול בנשיפה נמצא בין 2000 ל2600 מנות בדם, תלוי כמה זמן עבר מאז השתייה. לאור הנתונים האלה יחס החלוקה בין נשיפה לדם אשר נקבע במדינות אחדות וביניהן גם ישראל על 2100 ובאחרות , כמו למשל גרמניה - על 2000, נראה מוצדק.
אך, כפי שידוע, הסוד הוא בפרטים הקטנים. כך למשל באותו הניסוי ההמוני נמצאו הנהגים עם 688 מנות בלבד ואף כאלה עם 4160 מנות. כלומר נניח שנהג שתה למשל לגימה אחת של בירה אך בנשיפה נתגלתה הכמות שנחשבת שקולה לבקבוק ויסקי אם הוא זה שהיחס שלו 688 ולהפך. (שתה בקבוק וויסקי ומכיוון שהיחס אצלו 4160 נמצא כשר לנהיגה...)
למעשה תוצאות שכאלה היו אמורות לרוקן מתוכן את עצם רעיון בדיקות הנשיפה לנהגים. ישנם גם פרופסורים בעלי שם עולמי (אשר לא באים מתוך שורות המשטרה) שמצלצלים בכול הפעמונים ומתריעים על כך בקול רם ומעל כל במה.**.
אך אנשי המשטרה והתביעה מסרבים לוותר על אמצעי כל כך פשוט ונוח לשימוש בדרכים ובבית המשפט. מביאים פלט וזה קובע - זה מקל עליהם מאד. "הפתרון" לבעייתם נמצא דרך המחוקק, אשר בהרבה מדינות בא וקבע את הרמה המותרת לנהיגה בנשיפה בנפרד מהרמה הקבועה בדם. כלומר המחוקק קבע את הרמה בנשיפה בלי להתייחס כלל לשונות בין בני האדם וליחס בינה ובין רמת האלכוהול בדם.
ישנם גם תובעים*** שמפרשים בצורה זו את התקנה 169ז הישראלית. ז"א ,לפי אותם התובעים, לא משנה כמה למעשה שתה הנהג ומה היה בדמו, העיקר שלא יעבור בנשיפה את הכמות שנקבע בתקנה. אלה מה. משטרת ישראל מבצעת את הבדיקה בצורה רשלנית, בניגוד לתקנים שנקבעו בכל העולם, ולכן לא ניתן לסמוך על תוצאותיה של הבדיקה בוודאות שנדרשת לצורך הגשת פלט הבדיקה כראייה בבית המשפט.
אלה היו הטענות שהועלו לפני כבוד השופט טננבויים במשפט הגדול שהיה בירושלים. הובאו אינסוף מאמרים, תקנים מכול העולם ומה לא. הדיונים נמשכו משך מספר ישיבות של 6-7 שעות כל אחת. לתביעה לא הייתה שום תשובה עניינית כנגד הנטען מלבד ההתקפות האישיות כנגד העדים וזלזול בתקנים.
כנראה, לפי התביעה, גופו של הנהג הישראלי שונה בתכלית מחברו בחו"ל, לכן גם אין צורך באותה הבדיקה ואותם התקנים. כך או אחרת, החליט כבוד השופט בניגוד לעמדת כל המומחים שהשתתפו בדיונים, לכמת את האי-התאמה של הבדיקה הישראלית לתקנים הבינלאומיים בצורה כזאת שהנאשמים יורשעו. השופט קבע עמדה מדעית משלו, שאין שום ביסוס מדעי, ושאיננה מבוססת על עמדת אף אחד מהמומחים שהעידו בפניו.
על החלטה זו ודאי עוד ידברו רבות. אך ברצוני להרחיב לגבי החלטה אחרת*** של אותו השופט והיא להורות על ביצועה ניסוי השוואתי של דם-נשיפה נוסח זה שבניו-זילנד, כביכול על מנת לבדוק את מהימנות המכשיר ובמטרה לתת מענה לטענות שהועלו באותו המשפט.
יש לציין שהעניין של פיזור התוצאות בניסויים כגון אלה לא היה בלתי-מוכר לכבוד השופט לגמרי. השופט הציע את אותו ניסוי בפני וביקש את תגובתי. עבדיכם הנאמן עלה על דוכן העדים והסביר לבית המשפט את המשמעות של הניסוי המוצא. אך דברים אלה לא מצאו את האוזן הקשבת, ובנחישותו של השופט לבצע את הניסויי התעלם מהדברים ששמע ולא הזכיר אותם.
כנראה שהניסוי הקליני הישראלי הראשון של בדיקות הנשיפה יצא בקרוב לפועל. אז מה נקבל בניסוי? האם נקבל חלוקה של 2100 אצל כל הנבדקים? סביר להניח שלא. האם נוכל לפרש את הסטיות מ-2100 כמעידות על מכשיר הנשיפה כלא מדויק ולא אמין? ודאי שלא. אין קשר בין זה לזה! השונות בין בני האדם איננה תלויה במכשיר!
. שאלה מעניינת היא איך הניסוי הזה אמור לבדוק את אמינות המכשיר. איך נוכל לדעת האם בכול מקרה ומקרה הסטייה בתוצאה בין בדיקת הדם לבדיקת הנשיפה נובעת מתוך ההפעלה הרשלנית של המכשיר, או כשל טכני במכשיר או שזו הסטייה הרגילה בין בני האדם אשר אופיינית לניסויים כגון אלה?
מה יחדש ניסוי על 100 או 50 בני אדם מול ניסויים על 5,000 או 21,000 כמו שנערך בניו-זילנד?
מי שידע לענות על השאלות הנ"ל יוכל גם לפרש את תוצאות הניסוי שהונחת עלינו על ידי השופט טננבוים כניסוי שיפתור "אחת ולתמיד" את שאלת אמינות המכשיר כדבריו.
אני בכל אופן קטונתי מלעשות זאת.
*- A. R. Gainsford et al. J Forensic Sci, 51, 173 (2006).
** - ראה למשל את הקישורית הבאה: http://www.mphlastala.com/issues.htm
***- ת 015022/07 החלטת טננבוים על הניסוי בעניין רחמים גיא
.
- ד"ר פוליצ'וק על הניסוי של טננבוים
- 13.4.08 פלוני מאזור חיפה כותב
- עתירה נגד הניסוי מוזמנים להצטרף
- עו"ד שניאור: מה מפחיד אותך דוד
מידע רב נוסף יתווסף לאתר באופן הדרגתי ותכוף - כדאי לחזור ולעיין.
קורא נכבד: נתקלת בבעיית נהיגה בשכרות, אל תתפתה לייצג את עצמך. גש לעורך דין המתמחה בבעיות נהיגה בשכרות והתייעץ עימו.
______________________
אורן בושרי מכשיר נשיפה דוד קולקר עו"ד עורכי דין עורכי דין תעבורה, עורכי דין לשכרות פסילת רשיון נהיגה משרד הרישוי פסילה מינהלית דוד גולן אילון אורון עו"ד גולן עו"ד אורון עו"ד סטולר עו"ד בושארי אלגרנטי עו"ד ארבל אשר ארבל עו"ד חורש
ליצירת קשר: [email protected]
או בפקס 035661667