ה"ינשוף" הוא מכשיר מדידה. בכל רחבי העולם
מקובל לדרוש דיוק במדידות. מי היה רוצה שבמעבדה יאבחנו אותו על פי
מכשיר מדידה לא מדויק. מכשירי מדידה מדויקים הם מכשירים הכפופים לתקינה
קפדנית. יש תקן בין לאומי למכשירי נשיפה למדידת אלכוהול באוויר נשוף.
התקן נועד לתת "הכשר" ראייתי לתוצאה מכשירי מדידה של יצרנים
שונים העונים לדרישות התקן משמשים במשטרות בכל רחבי העולם. גם את
המכשיר הידוע בשם דראגר אלקוטסט אפשר לרכוש כשהוא מותאם לתקן ומיועד
לשימוש כמכשיר אוכף חוק. משטרת ישראל בחרה משום מה לרכוש ולהפעיל מכשיר
שאיננו ראוי למשימה. היא יכולה בכל רגע לרכוש את המכשיר הנכון. הוא
נימצא על המדף. אבל היא מפעילה מלחמת כזב ונמנעת מלפעול ביושר.
אחת משיטות הכזב של המשטרה הוא לטעון
שהתקן של הארגון הבינלאומי למטרולוגיה למכשירי נשיפה הידוע בשם
OIML 126 Rאיננו מחייב איש ואף אחד לא כפוף
לו. האות r מייצגת את המילה "המלצה"
באנגלית, וזה לא מחייב - מתרץ עו"ד פקד בני סמו בפני השופטים, כאילו רק
מי שהוא מספיק לא אחראי לקבוע תקנים שיבקרו את המדידה המדויקת יאמץ
אותם אל ליבו ברוב טיפשותו. אולי, אם המטרה להרשיע מופרעת על ידי
החובה למדוד נכון, התירוץ הזה מובן לגמרי.
טענה זו נשמעת פעם אחר פעם מפיו של פקד בני סמו, שהוא גם עורך דין
וגם עובד ציבור,
ואי אפשר שלא לעומד פעור פה מול התעוזה לומר דברים אלו לבתי המשפט
ולציבור. לא פחות מפתיע הוא שאלו ששולחים את פקד סמו "לחזית" לומר את
הדברים הללו מסתתרים מאחריו והדברים אמורים על כולם, החל מראש את"ן
ניצב בן חמו ועד לשר התחבורה, השר לביטחון פנים, ותסלחו לי - גם חברי
ממשרד המשפטים. האם הפרקליטות זו מכונה לייצור הרשעות בלבד? אתם כבר לא
מייצגים את כלל אזרחי ישראל? הפכתם לחלק בלתי נפרד מן המשטרה?
מי ששואל מה עם לשכת עורכי הדין, היכן
קולה? מה היא אומרת? - אני יכול רק להצטרף לשאלתו.
ד"ר פוליצ'וק הציע להעמיד לרשות הציבור את
רשימת המדינות "המפגרות" שלא מעזות לאכוף איסור נהיגה בשכרות בלי מכשיר
המציית לכללי ה- OIML 126 R כמו שמעזה
משטרת ישראל, וכמו שהעז שר התחבורה לאשר.
זו שערורייה ציבורית ואולי טוב שחשפנו
אותה. הבה נראה: מי מתקדם , מי נאור, ולעומת זאת מי רוצה להחזיר אותה
לימים חשוכים של איבוד זכויות האזרח.
הנה לכם בראש העמוד רשימת חלקית של המדינות שמצייתות
להמלצות התקינה של התקן OIML 126 R עם קישורית למסמך הרשמי וכן אוסף תגובות ומידע אוטנטיים מאתר "דיני
תעבורה" של פורטל וואלה.
פרוייקט חדש - OIML R126 ברחבי העולם
ברצוני להתחיל בפרוייקט חדש. OIML R
126 במדינות שונות. בכל פעם שאני עולה
על דוכן העדים שומע אני זילזול מצד
התביעה בתקן הבינלאומי החשוב זה.
"עזוב, אלה הן רק המלצות"... "מי כבר
מקיים את זה?" ודברים כהנה וכהנה.
הגעתי למסקנה כי יש להכין סוללה של
מאמרים ממדינות שונות לגבי הכיבוד של
OIML R126. חלק מהחומר כבר הוגש לבתי
המשפט בתור הנספחים לחות הדעת: OIML
R126 בארה"ב, גרמניה, אוסטרליה
ופורטוגל. חשוב מאוד למצוא חומר
ממדינות עניות יותר מישראל. כאן גם
המקום לפנות לעו"ד קולקר שיקדיש לנושא
זה פינה באתרו. להלן החומר משתי
מדינות: אירלנד ופולין. הנושא של OIML
מסומן בצהוב.
איליה
בוא תראה איך OIML
עצמו מגדיר את הסטטוס של
ההמלצות שלו:
בין היתר כתוב (עמ. 3):
"OIML Recommendations are not
mandatory:
member countries of OIML, by signing
to the Convention, agree to
implement Recommendations as far
as possible."
ובתרגום חופשי: המלצות OIML אינן
מחייבות: מדינות החברות ב-OIML,
(ישראל בינן) ע"י חתימה על ההסכם,
מסכימות ליישם את ההמלצות כל עוד זה
אפשרי.
ישראל חתומה על ההסכם. האם אי אפשר
לפעול בישראל לפי המלצות OIML? - אתה
צריך להסביר שאפשר (ואני לא רואה שום
סיבה לא לעשות כך), ומשטרה צריכה
להסביר למה אי אפשר.
עוד משהו מעניין במסמך הזה - בסעיף של
שיטת אישורים הם מסבירים שהם נותנים
אישור עמידה בדרישות OIML עבור כל
דגם ספיציפי. כלומר
אם דגם ישראלי של ינשוף עומד בדרישות
OIML, אז חייב להיות אישור ספציפי
לדגם ישראלי. עד כמה שידוע לי
- אין אחד כזה (אחרת היו מראים אותו
כבר מזמן). לדגמים אחרים של ינשוף -
יש. לכן טענה של משטרה שלא צריך לבדוק
את הינשוף הישראלי, כי הוא נבדק כבר
בחו"ל - לא שווה יותר מדי, כי זה פשוט
לא אותו מכשיר, ולמעשה דגם הישראלי לא
נבדק אף פעם.
eli g
נניח והיו לא מיישמים במקצת:
למשל במקום 10 בדיקות של 4 גזים היו עושים נניח 5 בדיקות ו-3 גזים...
ניחא.... אבל כאשר שום דבר לא מיושם, ואף איש מבעלי התפקידים לא ידע על
קיום של התקן תרם יערנו את עיניהם... מה יש לי להגיד... שילמדו ממשטרות
אוגנדה וטנזניה...
איליה
נכון מאוד - מדינת ישראל בחתימתה על הסכם OIML התחייבה
לאמץ החלטות של OIML "כל עוד זה
אפשרי" בלשון המסמך. אני לא רואה שום
סיבה היגיונית למה אימוץ של המלצות
הארגון בנושא של בדיקות נשיפה זה בגדר
בלתי אפשרי בישראל. אני גם די בטוח
שאף אחד אחר גם אין הסבר לזה.
לכן שלא יבלבלו לך את המוח - למרות
שאלה "רק המלצות", הן בכל זאת די
מחייבות את המדינות שחתמו על ההסכם.
Eli G
אינני מבין דבר
במסמך הוץ מהמילה-OIML וזה שכנראה יש
שם הגבלות רציניות על הלחות, ואף
אינני יודע באיזה מכשיר הויטנאמים
משתמשים. אך בכל זאת מדינה מתפתחת זו
מצאה לנכון לחבר מסמך בעל 10 עמודים.
ומה המדינתנו המפותחת קבע? את התקנה
169ז הקיקיונית וחסרת התוכן והעונש
הדרקוני שבעולם? אין לי מילים, פשות
עצוב....
איליה
מאת: ארז א
תאריך: 10/7/2008 שעה:
10:18
אולי ראוי שאסביר את
עמדתי על הניסוי
השופט טננבאום המשיך את
הדרך בה טופל הממל"ז. גם שם התבצעו ניסויי
שטח. שופטים יצאו לשטח וראו בעצמם איך הוא
עובד. אני יכול לנחש שהם עשו זאת, מתחושת
אחריות כדי להיות משוכנעים שאם הם מרשיעים
אדם, הם מרשיעים אותו על סמך מכשיר אמין.
הם רצו להשתכנע בעיניים שלהם. כבוד השופט
טננבאום הינו אדם ישר, אמיץ שנטל יוזמה
בהסכמת עורכי הדין לניסוי. כל הכבוד לו.
הרי כך עשו גם בממל"ז לא? זה הרי נשמע
הגיוני לא? אפילו ליוני, שהוא סנגור, זה
נשמע מאד הגיוני לבדוק את המכשיר בניסוי.
כמה פעמים הוא כתב כאן, מה רע בניסוי הזה?
אבל לא נכון לנהוג כך. גם לא היה נכון
לנהוג כך בממל"ז. אתה יודע טוב למה לא
נכון לנהוג כך. לפני שעורכים ניסוי כזה,
כמה תנאים יסודיים צרכים להתקיים (למשל
עמידה בתקנים עליהם העדת, אבל לא רק
עליהם) .בפרט לא נכון לנהוג כך שהמחוקק
הטיל על השר לאשר את המכשיר.
אבל צריך לשכנע את בית המשפט, שאין לי ספק
ביושרו, בכך. צריך לתת לבית המשפט נימוקים
טובים (שישנם) מדוע ניסוי כזה איננו ראוי.
חייבים להביא עד מומחה לתקינה שיסביר לבית
המשפט דברים יסודיים (שכרגע אולי הוא לא
מודע להם). ניפנופי ידים ואמונה בצדקת
הדרך, אינם ראיה. כך אמורים לשכנע את בית
המשפט. בהחלט ייתכן כי שופט כזה או אחר,
לא ישתכנעו. ייתכן כי בית המשפט העליון לא
ישתכנע. במדינה דמוקרטית, הם הסמכות
העליונה. לפעמים, צריך להרכין ראש ולקבל
את החלטת השופט גם אם לדעת כמה אנשים, הוא
טועה. בפרט, שמדובר בעבירות שכרות, שהנזק
בהם הוא בדרך כלל, שלילת רישיון נהיגה ולא
עונש מאסר.
בעניין הניסוי המסוים הזה, מי שלא מעורב
באותו תיק, שלא יביע את דעתו. עורך דין
מוזמן להביע את דעתו בתיקים שעומדים מולו.
כאשר תוצאות הניסוי יובאו כראיה במקרה
אחר, יועיל העורך דין ויתנגד והכי חשוב,
יסביר באופן משכנע (בעזרת עד מומחה) למה
הוא מתנגד.
