www.sanegor.com        נהיגה בשכרות - האכיפה הפרועה והזלזול בשלטון החוק

              בדיקת נשיפה באמצעות הינשוף, אלכוהול בדם, ריכוז אלכוהול באוויר נשוף, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים - החוק התקנות והמציאות

  חזרה לדף הבית                                                                                                    טלפון 03-5669638       yanshufim@yahoo.com

עוד באתר:

-מידע ותשובות לשאלות נפוצות

- כתבות הערות ותגובות---------

- מומחים - חוות דעת ועדויות---

- פסיקה והליכים תלויים----------

- חקיקה-----------------------------

- שונות------------------------------

- פסיקה והליכים תלויים

- העתירה לבג"ץ בענייני אי החוקיות

- פנייה לשופטים אביטל חן ושלמה נחשון להפנות את הינשוף למכון התקנים.

- גם המשטרה חוזרת בה פה ושם

 

מידע רב נוסף יתווסף לאתר באופן הדרגתי ותכוף - כדאי לחזור ולעיין.

 

קורא נכבד: נתקלת בבעיית נהיגה בשכרות, אל תתפתה לייצג את עצמך. גש לעורך דין המתמחה בבעיות נהיגה בשכרות והתייעץ עימו.    

 

 

 

 


 

 

 

 

 

פסק דין עקרוני: הינשוף לא חוקי ולא אמין! (26.6.08)

 

 

הינשוף לא חוקי ולא אמין! פסק דין עקרוני המאמץ את חוות הדעת של ד"ר פולישוק וקובע שמכשיר הינשוף אינו אמין ואינו מופעל לפי עקרונות מדעיים מחייבים!! ניתן היום 26.6.08 בבית משפט השלום בפתח תקווה על ידי כבוד השופט נחשון. כמו כן קובע פסק הדין שלסרב לבדיקה במכשיר לא חוקי אינו מהווה עבירה. ת/5515.07 מדינת ישראל נגד אילן לוי. פסק הדין המלא כאן למטה

הנהג, אילן לוי חזר לביתו מחתונה ויצא להחזיר את השמרטפית הביתה. בפתח תקווה נעצר לבדיקת רישיונות, והשוטרת שמכירה אותו באופן אישי אמרה לו שהוא נדרש לבצע בדיקת דם. אילן אמר לה שיש לו ילדה עם חום גבוה בבית והוא לא מתכוון עכשיו להיעתר לבקשתה ללכת לבית חולים, ולאחר ויכוח קצר הפקיד בידיה את רישיונותיו ואמר אני נוסע הביתה. השוטרים נסעו בעקבותיו לכיוון ראש העין בנהיגה רגילה ובמבואות ראש העין המתינה לו ניידת אחרת ושוטרי שתי הניידות עצרו אותו היכו אותו אזקו אותו והובילו אותו למעצר. הנהג דרש לשוחח עם אשתו הדואגת שלא ידע היכן הוא והיית במצב  קשה בהתמודדות עם החום של הילדה, שבגללו גם עזבו מוקדם את החתונה, אבל איש לא התייחס אליו, ובסופו של דבר נדרש לבצע בדיקת נשיפה אשר סירב לה אם לא מאפשרים לו תחילה לשוחח עם אשתו ועורך דין.  בדו"ח שנרשם לו הואשם באופן מפתיע בנהיגה בשכרות, בנהיגה בניגוד לכיוון התנועה, בנהיגה ללא חגורת בטיחות באי מתן זכות קדימה לרכב אחר, וכן הואשם בתקיפת שוטרים ובבריחה. בחקירה נגדית התברר שרושמת הדו"ח לא זכרה כל עבירה זולת השכרות, השוטר שכתב דוח על מרדף הודה שלא היה מרדף והשוטר שטען שקיללו אותו לא ידע להסביר מדוע המילים "אני אדם כמוך ואתה אדם עשר" הם קללות ולא תחיה לשחררו מאזיקים.

חשיבותו של פסק הדין הוא בקביעות העקרוניות הבאות: מי שמסרב להיבדק במכשיר לא חוקי כמוהו כמי שמתנגד למאסר לא חוקי!. מי שנבדק במכשיר לא מאושר כחוק אינו יכול להיות מואשם בעבירה. המכשיר שבשימוש המשטרה איננו מתופעל כחוק ועל כן איננו חוקי למרות האישור של שר התחבורה. המכשיר מתופעל באופן שתוצאות המדידות שלו אינן ראויות להיות מוגשות כראיה להוכחת שכרות מעבר לכל ספק סביר כנדרש במשפט הפלילי.

משטרת ישראל אשר עמדה נבוכה מול חוות דעת המומחה ועדותו, בחרה לא לחקור אותו בחקירה נגדית בגלל שאין לה כלים להתמודד עם קביעותיו הפשוטות והבלתי ניתנות לערעור. חוות דעת נגדית אין למשטרה, וגם לא יכול להיות שתהיה לה והיא נסמכת על יחס אוהד של שופטים והעדפת הרעיון שהמשטרה עושה עבודת קודש על העיון שאסור לסכן אזרחים בהרשעה שגויה.

צריך לברך את השופט שלא נתן לשיקולים חוץ משפטיים להשפיע על הכרעתו, ויש להזכיר כי בהכרעת הדין הוא הביע את הדעה שצריך לחוקק חוק שהנהיגה ע כמות כלשהי בדם צריכה להיות אסורה בחוק, ולא רק נהיגה עם כמות כלשהי, היוצרת בלבול ומביאה נהגים לכלל טעות. 26.6.08

בתי המשפט
בית משפט לתעבורה פתח תקוה                                                                     ת 005515/07

תאריך:26/06/2008

בפני:כבוד השופט ש. נחשון (אטינגר)


בעניין:מדינת ישראל
המאשימה


- נ ג ד -


לוי אילן

הנאשם


נוכחים:
ב"כ עו"ד בן-דב נאווה  הנאשם וב"כ הנאשם עו"ד קולקר



פסק-דין



1. הנאשם הואשם כי ביום 22/2/07 בעת שנהג ברח' ירקונים-הרצוג בפתח תקוה בשעה 01:58 עבר עבירות בניגוד לס' 64(ב לפקודה , ס' 62(3) לפקודה, תקנה 26(6) (צריך להיות 26(2)) ותקנה 169ב(א) לת"ת, אי ציות לתמרור ב-48 בניגוד לתקנה 22(א) לתת ונהיגה ללא חגורת בטיחות בניגוד לתקנה 83(ב)(א) לת"ת.



2. לאחר שבית המשפט בחן עדויות עדי התביעה תשובותיהם בחקירה נגדית עדות הנאשם ועדת ההגנה מטעמו, תשבותיהם בחקירה נגדית, חומר הראיות וסיכומי הצדדים � נותר בלב בית המשפט ספק סביר לגבי האירוע כולו והעבירות בהן הואשם הנאשם � אשר על כן מזכה בית המשפט את הנאשם מהעבירה בניגוד לתקנה 83(ב)(א) לת"ת ומפאת הספק הסביר מהעבירות האחרות נשוא כתב האישום שבפניו.



3. בנושא הסירוב להיבדק � צודק ב"כ הנאשם כי הנאשם כלל לא הועמד לדין על-פי סעיפי כתב האישום בנושא זה וס' 64(ד) � "סירוב לבדיקת שכרות" כלל לא נרשם בכתב האישום ורק בסיכומי התביעה התבקש בית המשפט להרשיע הנאשם בנושא סירוב להיבדק ב"ינשוף" או בדיקת דם.



4. ס' 64(ב)(ב) לפקודה שכותרתו: "בדיקת שכרות" אינו דן בנושא סירוב לבדיקה ומבהיר שלצורך בדיקת דם יש צורך שיהיה חשד סביר כי הנהג הוא שיכור, דבר שלא הוכח במקרה שבפני כפי שיפורט בהמשך.



5. אי-ציות לתמרור ב-48 מוזכר רק ב- ת/3 שרשמה עת/3 בן-נסים אביבית � אך הנאשם כלל לא נחקר בנושא זה ועדת תביעה 3 כלל לא זכרה עבירה זו בעדותה בבית המשפט כפי שיפורט בהמשך.



6. בית המשפט לא מצא כל עדות או ראייה לעבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות ע"י הנאשם � אשר על כן, הנאשם זכאי בגין עבירה זו.



7. אין חילוקי דעות בין הצדדים באשר לעובדות לפיהן ביום 22/2/07 בשעה 01:30 לפנות בוקר חזר הנאשם ברכבו מחתונה עם אשתו (עה/3) מחדרה כאשר בשלב זה, בשעה 01:30 אשתו נהגה לביתם בראש העין ובהמשך, נהג הנאשם כשהחזיר את השמרטפית לביתה (בערך בשעה 01:58), הגיע לצומת סגולה עצרו אותו שוטרים בצומת ירקונים-הרצוג לבדיקת רשיונות.



8. על-פי גרסת הנאשם ב- ת/5 בהודעתו במשטרה מיום 28/2/07, ביקשו ממנו לעשות בדיקת אלכוהול, הוא נלחץ, חשב שצריך בדיקת דם, סירב לשתף פעולה והועבר למשטרת פ"ת לחקירה.



9. לטענתו, הגיע לשם בוחן תנועה, ביקש שיעשה "בדיקת שכרות" והוא סירב מתוך לחץ ולא חתם על מסמכים שנמסרו לו.



10. הנאשם הודה ב- ת/5 כי עובר לאירוע, שתה שתי בירות ולא יותר וכי אשתו נהגה מהאירוע לביתם.



11. בעדותו בבית המשפט הנאשם הוסיף שאמרו שילך ל"בילינסון" לבדיקת דם, הסביר שילדתו לא מרגישה טוב ולאחר ויכוח נתן את רשיונותיו והמשיך בנסיעה לראש העין ואז הורתה לו ניידת לעצור, כבלו אותו באזיקים, לקחו אותו לתחנת משטרת פ"ת, הגיע קצין שוב ביקש להתקשר לאשתו או לעו"ד לא נתנו לו והחליט לא לשתף פעולה.



12. בחקירתו הנגדית ניסה להכחיש את מה שאמר ב- ת/5 אך בתגובה לשאלת בית המשפט, אישר שחתם על הודעתו � ת/5 מבלי לקרוא אותה.



13. הנאשם הסביר כי ילדתו היתה חולה בחום גבוה לכן הוא זה שהסיע את השמרטפית וחזר ואישר ששתה שתי בירות בגודל בקבוק (ע' 42 לפ', ש' 3) בשעה 22:30 עד 23:00 לערך.



14. הנאשם הכחיש שהיה שיכור תוך כדי נהיגה (ע' 43) והכחיש שעשו לו בדיקת מאפיינים (ע' 43, ש' 18 וע' 44, ש' 8).



15. בחקירתו החוזרת הסביר הנאשם שרק כשהופיע אצל סניגורו הבין שהוא מואשם גם בעבירות שכרות, נהיגה ללא חגורה, אי-ציות להוראות שוטרים (עבירה שאין לה זכר בכתב האישום שבפני בית המשפט).



16. מעדות הנאשם התרשם בית המשפט כי כאשר הנאשם לא הסכים לשתף פעולה לא הובהר לו מהות הסירוב ולא ברור אם הבין משמעות סירובו לבדיקות שהוצעו לו אך התנצל על התנהגותו כשבחר לנסוע מהמקום לאחר שנעצר לבדיקת רשיונות לראשונה.





17. עדת ההגנה 3 � אשת הנאשם, אישרה בעדותה כי בעלה שתה באירוע ממנו חזרו מחדרה. בחקירתה הנגדית הבהירה שילדתם היתה חולה וכי היא זו שנהגה בחזרה מהאירוע משום שבעלה היה עייף מעבודתו וכי בעלה לקח את השמרטפית לביתה וכי שתה בירה בבקבוק (ע' 49, ש' 26 וע' 50 ש' 2) ובחקירתה החוזרת לא היתה מוטרדת מכך שינהג (ע' 50, ש' 19).



לאחר בחינת עדות הנאשם ועדת ההגנה � אשתו, ברור כי הנאשם היה בלחץ בעקבות מחלתה של בתו בזמן שנעצר ע"י השוטרים ובקשתו להודיע לאשתו או להתייעץ עם עורך דין במשטרה, לא נענתה ואפשר וגרמה להתנהגותו ולחוסר רצונו לשתף פעולה עם השוטרים.



18. ניתוח עדויות עדי התביעה


עת/1 רב-פקד בכור נעים - רשם את המזכר ת/1 כשהגיע בתהליך חקירת הנאשם במשטרה, שאל את הנאשם אם הוא מסכים לבדיקת נשיפה ב"ינשוף", הנאשם סירב, הסביר לו שסירובו ייחשב כשיכור בפני שופט ולאחר מכן הנאשם לא הסכים גם לבדיקת דם, דיבר בצורה לא עניינית ולא השיב לשאלות שנשאל ובסוף אותו מזכר מציין עד התביעה, שיצא מפיו של הנאשם ריר בצידי השפתיים.



בחקירתו הנגדית לא ציין את השעה במזכר ת/1, לא זכר היכן עצרו את הנאשם, הסביר שלא נכח בכל החקירה, טען שקראו לו שיזהיר את הנאשם (ע' 2, ש' 4) מאשר שלפי החוק מותר להציע לנשוף רק במכשיר שאושר כחוק (ע' 2 ש' 21) לא הציג כל מסמך לפיו מכשיר הינשוף היה מאושר באותו מועד (ע' 3) ואישר שאם הנאשם היה מסכים לנשיפה היו מסתפקים בזה ובדיקת דם התבקשה בגלל הסירוב ל"ינשוף" (ע' 3 ש' 11).



על-פי גרסת העד הנ"ל, לא היה חשד סביר לשכרות לצורך הדרישה העצמאית לבדיקת דם, על-פי ס' 64ב(ב) לפקודה.



צודק הסנגור כי ביום האירוע 22/2/07 מכשיר ה""ינשוף"" לא היה מאושר כחוק ואושר כדין רק ביום 18/7/07 (כפי שבית משפט זה כבר הבהיר בפסק הדין בעניין טל סטפנוב ת6646/07 מיום 30/10/07) ומכאן שהבקשה לבצע נשיפה כפי שהבהיר גם עת/1, היה במכשיר שבמועד 22/2/07, לא אושר כחוק ומשכך הרי שסירובו של הנאשם לבצע בדיקת נשיפה במכשיר שלא אושר כחוק, הינו כדין התנגדות למעצר לא חוקי ואין בסירוב גם על פי גרסת התביעה בסיכומיה, משום הפרת החוק.



עת/2 רב-סמל זינגר משה, בוחן התנועה � רשם את דו"ח המאפיינים ת/2 ואת המזכר ת/2ב כאשר את דו"ח המאפיינים ביצע בשעה 02:40 לפנות בוקר בתאריך 22/2/07 בתחנת משטרת פתח-תקוה כלומר, לאחר כ-40 דקות ויותר משעת האירוע.



הנאשם כאמור הכחיש שבוצע לו דו"ח מאפיינים ועל פי דו"ח המאפיינים עמידתו היתה יציבה, הליכה על הקו לא יציבה, החטיא במבחני אצבע לאף בעיניים עצומות, היה ריח אלכוהול מהפה, הגיב בעצבנות אך הבין את ההוראות והעד אף מציין שהנאשם היה עצבני וצעק וסירב לבצע בדיקת "ינשוף" ובדיקת דם.

במזכר ת/2 ב הבהיר שקיבל הודעה במכשיר הקשר על אירוע של נהג שנסע תחת השפעת אלכוהול, עוכב לתחנה והתבקש להגיע על מנת לבדוק את הנהג ב"ינשוף", הגיע לתחנה בשעה 02:40 לפנות בוקר, פגש בשוטר אייל סימן-טוב והשוטרת קארין אושר, ראה את הנאשם בחדר, הנאשם הסביר לו בעצבנות וצעק שאינו יודע למה הוא שם הבהיר לו שבא לבצע לו בדיקת נשיפה במכשיר ה"ינשוף", הראה לו את המכשיר והנאשם אמר לו שהוא לא מוכן להיבדק וכן לא מוכן להיבדק בבדיקת דם. ביקש שיעזבו אותו בשקט, הסביר לו חומרת העבירה וסירוב להיבדק, אך הנאשם המשיך בסירובו, ביקש שוב שיעזבו אותו בשקט ואז ערך לו את טופס המאפיינים � ת/2 וכן, ציין: "הנ"ל נראה תחת השפעת אלכוהול".



בחקירתו הנגדית הבהיר כי הוא זה שכייל את מכשיר ה"ינשוף" אך לא היו לו נתונים להצגה (ע '7 ש' 11), לא ידע להסביר מהי בדיקת בלאנקסמפל (ע' 9 לפ', ש' 9 ו- ש' 18) וכאשר הציג לו ב"כ הנאשם את חוברת המשטרה להפעלת "ינשוף" וציין בפניו שעל פי תקנה 169 ז(1) צריך לעשות בדיקת "בלאנקסמפל" שלא מופיעה בחוברת הפעלת ה"ינשוף" (נ/1) השיב העד: "החוברת מוכרת לי" ובהמשך חקירתו הנגדית טען שידע שמדובר באדם שיכור אך ציין שלא ידע מה עבר עליו בתחנה ולאחר מכן, (ע' 12 ש' 13), בנוסף לא הוצגו בפני בית המשפט הפלטים של הכיול של מכשיר ה"ינשוף" לגבי אותו יום (ע' 12 לפ').

לאחר בחינת עדותו של עת/2, נותר בלב בית המשפט ספק סביר לגבי אמינות דו"ח המאפיינים שבוצע 40 דקות לאחר האירוע ולגבי הממצאים שבו כולל התנהגותו העצבנית של הנאשם במשטרה, ולא הוכח כלל שמכשיר ה"ינשוף" כוייל באותו יום ע"י עת/2.



עת/3 גב' בן-נסים אביבית � רשמה את דו"ח הפעולה ת/3 שבו הבהירה שבמהלך נסיעה ב- 22/2/07 בשעה 01:58 ברח' הרצוג-ירקונים, זיהתה רכב מסוג הונדה שנהג בו הנאשם, חוצה את הכיכר לא מצד ימין כשהוא לא מבצע את מעגל הכיכר, פנה שמאלה לרח' הרצוג, החל בנסיעה מהירה ואז דיווחה שהיא אחרי רכב חשוד עד שנעצר בצומת כביש 40 עם כביש 483 לכיוון ראש העין, ניגשה לנהג שדיבר לא לעניין, ביקשה להציג רשיונות, הנהג אמר לה: "את לא מתביישת? את קונה אצלי" לאחר מכן זיהתה את החשוד כאילן לוי, מפיו הריח ריח אלכוהול חריף מאוד, הנאשם הציג רשיונות וירד מהרכב כשהוא מתנדנד ואז ניגשה לרכב לצורך רישום דו"ח ואז הנאשם עלה לרכבו וברח מהמקום.

היא דיווחה לניידות על בריחתו. החל בנסיעה לא זהירה בכביש 483 תוך ירידה לשוליים, עובר מנתיב מצד לצד עד שנעצר בשד' שאול המלך ברמזור אדום. שם ירדו לעברו ולאחר שגילה התנגדות לצאת מהרכב והשתולל, נאלצו להפעיל כח נגדו. כבלו אותו והעבירו אותו לרכב של השוטר אייל סימן-טוב נעצר והועבר לתחנת פתח-תקוה לצורך טיפול בוחן תנועה ובהמשך, נאלצו לגרור את הרכב היות והבעלים � הנאשם, סירב למסור את קוד הרכב ומסר שאינו זוכר והרכב נגרר למשטרת פתח-תקוה.

בחקירתה הנגדית לאחר שהקריאה מתוך ת/3 הבהירה שרשמה את הדו"ח בתחנה, טענה שלמיטב זכרונה נתנה לו דו"ח (ע' 14 ש' 1) אך לא זכרה מה התוכן (ש' 3) ובסיום חקירתה הנגדית בתשובתה לשאלה, "מה החלטת לעשות בעקבות כל האמור בת/3 תשובתה היתה: "לא זוכרת" (שם ש' 9 ו- ש' 15) ולבסוף אמרה: "אני חושבת אם זכרוני לא מטעה אותי, היה משהו, אני לא בטוחה, אני חושבת על נהיגה בחוסר זהירות" � אין זכר לעבירה זו או לעבירות שפורטו בת/3 כגון בריחה ואי ציות לשוטרים בכתב האישום שבפני בית המשפט.



לאחר בחינת עדותה של עת/3 נותר בלב בית המשפט ספק סביר שכן על-פי עדותה לא צויין, כי הנאשם נדרש לבצע בדיקת שכרות במקום שבו נעצר ומכאן ברור שגם לא סירב. � ונותר ספק סביר לגבי החשד בנהיגה בשכרות.



עת/4 אייל סימן-טוב רס"מ � רשם את דו"ח הפעולה ת/4 ו- ת/4א שבו תיאר שניידת עצרה את הנאשם לבדיקה על כביש 483 ולאחר מכן זיהה שהרכב בורח. עת/3 הודיעה על הבריחה ואז התחיל בנסיעה אחר רכב החשוד עד שנעצר ואז ראה את השוטרת עת/3 נאבקת עם החשוד, ניגש לסייע לה, כבל את הנאשם באזיקי יד מאחורי גבו ולאחר מכן בעזרת השוטרת, כבל אותו גם בידו השמאלית, לקח אותו לניידת ונסע איתו למשטרה. בדרך קילל אותו. הבהיר שהוא לא עבריין ולא פושע ובחדר סיור קיבל דו"ח הזמנה לבית משפט - סירב לקבלו וכשהועבר לבוחן, ניתן לו אישור לעשן באישור הבוחן והועבר לקצין תורן להמשך.



במזכר ת/4א מ- 22/2/07 הבהיר עת/4 שהביא את הנהג לחדר הסיור. הגיע לשם הבוחן זינגר עת/2, שערך לו בדיקת מאפיינים וביקש לערוך לו בדיקת נשיפון ובדיקת דם והנאשם סירב.





בחקירתו הנגדית לא זכר את ההבדל בין מכשיר ה"ינשוף" ל"נשיפון", לא ידע כיצד משתמשים בהם (ע' 15 לפ'). תשובותיו בנושא זה היו מבולבלות כפי שלא זכר גם אם עבר קורס (ע' 16 ש' 2), אישר שלא עבר קורס ב"נשיפון" (ע' 17 ש' 1), לא זכר שהוא מכיר את המכשיר (ע' 17 ש' 3), לא ידע לומר במה מואשם הנאשם אך טען שהבין שבנהיגה בשכרות (ע' 17 ש' 17), טען שראה את הנאשם בורח ורדפו אחריו ובתשובה לשאלת בית המשפט בע' 18 ש' 10 ענה: "אפשר לקרוא לזה מרדף ואפשר לקרוא לזה נסיעה". הסביר שהיו דחיפות בין הנאשם לשוטרת (ע' 18 ש' 26) ובתשובה לשאלה אם החשד היה נהיגה בשכרות תשובתו היתה: "עד כמה שאני זוכר נכון" וזאת לעומת גרסתה של עת/3 בחקירתה הנגדית בע' 14 שלא זכרה במה האשימה את הנאשם.



לאחר בחינת עדותו של עת/4 נותר בלב בית המשפט ספק סביר לאור תשובות העד בחקירתו הנגדית לגבי מיומנותו לדרוש בדיקת נשיפון ולגבי הוכחת חשד בנהיגה בשכרות של הנאשם.



עת/5 רס"ר ורדי יעקב � גבה את עדות הנאשם � ת/5 מיום 28/2/07 שעה 14:30 ציין שלגבי העבירה של נהיגה ללא חגורות, הסתמך על דו"חות השוטרים (ע' 24 ש' 12 לפ') אך הודה שלא שאל אותו שאלה ספציפית בנושא זה משום שהוא לא התייחס לזה בהודעה (שם ש' 15) וטען שלפי המסמכים שהיו בפניו, לדעתו הסבירו לנאשם את משמעות הסירוב אך הוא לא היה נוכח בזמן שזה קרה (ע' 27 לפ').



אמינות הבדיקה עפ"י מכשיר ה"ינשוף"



עה/2 � ד"ר פוליטשוק, המומחה מטעם ההגנה, העיד בבית המשפט לאחר שהתביעה התנגדה לעדותו בנושא אמינות מכשיר ה"ינשוף" (ע' 27 עד 38).

עד ההגנה ערך את חוות הדעת נ/1 וחתם עליה והתביעה לא חקרה אותו בחקירה נגדית ולא הגישה כל חוות דעת מטעמה.


אשר על כן, לאחר שבית המשפט בחן חוות-דעתו � נ/1 מתקבלת ומאומצת חוות הדעת במלואה ע"י בית המשפט והמסקנות בע' 6: כחלק בלתי נפרד מהכרעת הדין: "ניתן לראות כי הנוהל המשטרתי לגבי פעולות הכיול לקה בחסר בהשוואה להליכים קבועים במדינות אחרות וכתוצאה מכך הבקרה המטרולוגית של המדידות נפגמת קשות. בהסתמך על האמור לעיל עולה, כי הכיולים אינם מבוצעים בהתאם למקובל במקרה של מכשירים אשר נועדים ליצור ראיות קבילות בבית משפט ולכן אי אפשר לייחס מהימנות מעבר לכל ספק סביר לבדיקות שמבצעת משטרת ישראל לחשודים בשכרות באמצעות מכשיר הנשיפה."



לסיכום -


א. מכשיר ה"ינשוף" ביום האירוע � 22/2/07 לא אושר כחוק ולכן השימוש בו באותו מועד, היה בלתי חוקי. (אושר רק ב- 18/7/07).


ב. נותר ספק סביר לגבי אמינות התוצאות של מכשיר ה"ינשוף" על-פי חוות-דעת נ/1 שהוגשה כדין ע"י עה/2 והתביעה לא סתרה את המסקנות שבחוות הדעת לא בדרך חקירה נגדית ולא בדרך חוות-דעת מטעמה, ומשכך � מסקנות חוות הדעת הינן חלק בלתי נפרד מהכרעת הדין בתיק זה.


ג. נותר בלב בית המשפט ספק סביר לגבי קיומם של התנאים על-פי ס' 64(ד) לפקודת התעבורה שלא נכלל בכתב האישום לצורך הוכחת הסירוב ע"י הנאשם (לעניין זה ראה ת/2491/07 ס' 83 לסיכומי הסנגור וכן, דברי ההסבר להצעת החוק בתיקון 67 ס' 84 לסיכומי הסניגור וכן פל/123/06 ס' 89 לסיכומי הסניגור).



זאת ועוד - גם התביעה בסיכומיה בס' 7ג, 17 ו- 18 מסכימה כי: "כאמור חוות הדעת אינה קובעת כי הבדיקה במכשיר ה"ינשוף" אינה חוקית (למרות שמתברר שביום האירוע במקרה זה, 22/2/07, המכשיר עדיין לא אושר כחוק) � אלא שתוצאות אשר מפיק ה"ינשוף" אינן מהימנות." (שם ס' 18 לסיכומי התביעה).




חזקת האמינות לגבי מכשיר ה"ינשוף" התערערה ואינה עומדת עוד ומכאן ואילך � חובת רשויות התביעה להמציא חוות-דעת להוכחת אמינות מכשיר ה"ינשוף" לצורך המשך השימוש הראוי בו לבדיקת כמות האלכוהול להוכחת נהיגה בשכרות.

ד. עד היום למרות פסקי דין רבים ובכללם של בית משפט זה, בפסק הדין בעניין סטפנוב טל מיום 3/7/07 לא עודכנו תקנות על-פי ס' 64ב(א) לפקודה, בדבר הגדרת משקה משכר ע"י שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת ולא תוקנו כל הליקויים עליהם הצביע כב' השופט ד"ר אברהם טננבוים בהכרעת הדין בעניינו של סנפירי אריאל ת 9817/07 מיום 28/10/07 ובפסק הדין בעניין עוזרי ואבישר ת 1183/07 ו- 8578/07 מיום 28/2/08.


"אם שותים לא נוהגים"
המצב החוקי כיום כאשר אין תקנות מהו משקה משכר, גורמת לבלבול בקרב ציבור הנהגים שלא יודעים מה וכמה מותר לשתות כך שנהיגתם לא תהווה נהיגה בשכרות וזאת בסתירה לסיסמא הנ"ל הנשמעת מדי יום באמצעי התקשורת.


אשר על כן, יש צורך דחוף בתיקון החוק על מנת לאמת את הסיסמא הנ"ל כך שנהיגה לאחר שתיית משקה אלכוהול, מכל סוג ובכל כמות שהיא, תהיה אסורה.


ניתן היום כ"ג בסיון, תשס"ח (26 ביוני 2008) במעמד הצדדים.

זכות ערעור כחוק.





___________________

ש. נחשון (אטינגר)

שופט

 

 

 

 

 

 

חזרה לדף הבית

ליצירת קשר: yanshufim@yahoo.com

או בפקס 035661667