נהיגה בשכרות- האכיפה הפרועה והזלזול בשלטון החוק

בדיקת נשיפה באמצעות הינשוף, אלכוהול בדם, ריכוז אלכוהול באוויר נשוף, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים - החוק התקנות והמציאות

                         

  חזרה לדף הבית                                                                                                    טלפון 03-5669638       yanshufim@yahoo.com

 

 

 

 

בבית משפט השלום לתעבורה                                                   ת' 011319/07
בירושלים                                                                               ת/ 15443/06

                                                                                             ת' 11261/07

                                                                                            ת' 12979/07

                                                                                            ת' 11795/06

                                                                                            ת' 12979/07

                                                                                            ת' 8855/06

                                                        בפני כב' השופט חן אביטל   

                                       

                                                                              

                                                               

 

המבקש :             ששי משה ת.ז. 066405770 ואח'

                           ע"י ב"כ עוה"ד דוד קולקר

                          ו/או ניזאר עאסי ו/או דני בר שליט

                          מדרך מנחם בגין 29, תל אביב 67137

                         טל': 03-5661616, פקס': 03-5661667

                         דוא"ל: kolker@kolker.co.il Email:

 

                              -נ ג ד -

 

המשיבה:               מדינת ישראל

                                     

 

 

בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט

 

 

מוגשת בזה בקשה לבית המשפט הנכבד לעשות שימוש בסמכותו לפי ס' 111 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, ולמנות מומחה טכני אשר יבדוק את הראיות כמפורט בגופה של בקשה זו.

 

ואילו נימוקי הבקשה:

 

1.      בתיקים אלה כמו בסדרה ארוכה של תיקים אחרים הנשמעים ברחבי המדינה, עוררו הנאשמים טענות כנגד חוקיות מכשיר הנשיפה, שבו משתמשת המאשימה. וכנגד תקינותו, במובן זה שאין הוא ראוי שיעשו בו שימוש לאכיפה וממצאיו אינם ראויים לבוא בשעריו של בית המשפט כראיה לתוצאת הבדיקה שהמכשיר מבצע.

 

אי חוקיות המכשיר וחזקת התקינות:

 

המכשיר אינו מסוגל לבצע את הפעולות הקבועות בתקנה 169 ז' ואינו מופעל על פי הקבוע בהן:

 

2.      באשר לסוגיה הראשונה, דהיינו חוקיות המכשיר הרי שהמבקשים סבורים שחוקיות המכשיר נגזרת מהתאמתו וכושרו לציית להוראות התקנה 169ז לפקודה. מכשיר התואם את הקריטריונים הקבועים שם הוא מכשיר התואם את החוק ומכשיר אחר – מוצלח ואמין כאשר יהיה – אם איננו תואם את הנחיות מחוקק המשנה איננו מכשיר שיכול להיות מוגדר חוקי.

3.      הכרזתו של השר הנכבד על מכשיר פלוני כמכשיר ש"אושר" בהתאם לנדרש בס' 64 ב' (א1) לפקודת התעבורה, איננה יכולה לעמוד לבדה. מדובר בתנאי מצטבר לתקנות שאותו שר ממש תיקן, ולא יכול להיות מכשיר חוקי שאינו תואם את הנדרש בתקנות. במכשיר כזה צריכים להתקיים תנאים נוספים כדי שייחשב ל"חוקי".

 

4.      התנאי הראשון שמקורו בתקנות, והוא מעוגן היטב בידע המדעי המקובל, הוא שהמכשיר יהיה בעל תכונות טכניות המאפשרות לו לבצע בדיקת Blank sample כלשון תקנה 169 ז' לתקנות התעבורה וכן בדיקת Standard sample לפי לשונה של אותה תקנה.

 

 

5.      ההגנה גורסת וגם הגישה חוות דעת מלומדות בעניין זה, כי המכשיר שבו משתמשים איננו בנוי כך שיוכל לבצע את ההוראות המופיעות בתקנה, והוא מבצע את פעילותו בשיטות אחרות שאינן מעוגנות בתקנות, יהיה טיבן וערכן אשר יהיה.

6.      אין כמעט שופט תעבורה שטרם שמע כמה וכמה פעמים ממפעילי המכשירים הללו שהם אינם מבצעים למשל בדיקת בלנק סמפל. אין מדובר בהתרשלות המפעיל. מדובר במכשיר שאיננו תואם את התקנות, ובעברית פשוטה הוא איננו חוקי במובן הזה.

 

7.      אם נכונה טענת ההגנה, שמדובר במכשירים לא חוקיים, שאינם עונים לדרישות החוק, הרי שיש לזה השלכות מרחיקות לכת על ההליכים המשפטיים לגופם, ואין מקום מבחינת החוק לבדוק אם המכשיר "יודע את מלאכתו" ועושה אותה נאמנה בדרכים אחרות. כל בדיקה שאיננה על פי החוק צריכה להיפסל מראש. יחד עם קביעה זו אובד הכלח על חזקת התקינות, חזקה השמורה רק למכשיר הפועל בשיטות שהתקנות קובעות כמחייבות. חזקת התקינות שבתקנות מיועדת אך ורק למכשיר הפועל על פי התקנות. כך נכון וכך הגיוני.

 

8.      לאחרונה נחשפנו להחלטות הנותנות תוקף לתקנות התעבורה, אף שהן עומדות בסתירה לפקודת התעבורה לגרסת הנאשמים, אבל משבחרה הפסיקה לתת לתקנות תוקף, אין מקום לבחור בחירה סלקטיבית :תקנה זו בתוקף כי היא מסייעת להרשעה, ותקנה זו דינה התעלמות אם היא מביאה לזיכוי.

 

9.      לא יעלה על הדעת שרק משום הרצון להכשיר את תוצאות בדיקת מכשיר הנשיפה, תרשה לעצמה מערכת השפיטה התעלמות מן העובדה הבסיסית שהמכשיר כלל איננו חוקי תוך הסתמכות חסרת בקורת על חזקת התקינות.... לא יכול להיות שהחוק קבע חזקה למכשיר שאיננו עונה על הגדרותיו. נהפוך הוא: אם המכשיר אינו עונה באופן מדוקדק ומושלם למוגדר בתקנות חזקה היא שאיננו תקין ומשוכת ההוכחה המוטלת על התביעה גבוהה מהרגיל עד כדי סילוק כל ספק סביר מכל תהליכי המדידה לפרטי פרטיהם.

 

10.  יודגש שוב כי השאלה בנקודה זו איננה אם המכשיר טוב או אמין אלא אם הוא עונה על דרישות החוק.

 

11.  מבחינה מהותית דורש החוק שהמכשיר יועמד במבחן. כלומר, יועברו בו דוגמאות שערכן ידוע מראש אך "לא ידועות" למכשיר עצמו. והמכשיר יועמד במבחן האם ידע לקרוא נכונה את התוצאה. האם "גילה" בעצמו, בלי עזרה, מה ערך ה-sample שהוגש לו לבחינה? בתקנה 169 ז לתקנות התעברוה, הגדיל המחוקק לעשות ואפילו התיר סטייה של עד 50 מיקרו גרם, שלכאורה על המכייל לוודא שהמכשיר לא סטה ממנה. האם עמד המכשיר בערכה בתחום הטעות שהוצב לו על ידי המחוקק המשנה?  זו הלוגיקה שמכשיר חוקי צריך לעמוד בה. מכשיר שאיננו יודע לעמוד בבחינה הזו הוא מכשיר לא חוקי על הסף.

 

12.  בפועל המכשיר המדובר איננו מופעל לפי העיקרון הלוגי שבתקנות, אלא בשיטה אחרת. על פי שיטה זו מוקלד מראש, על ידי הטכנאי אל המכשיר, ערך הגז שיוזרם לתוכו. המכשיר מבצע את הבדיקה שהוא עושה בלי שהוא נדרש "לעמוד" במבחן ובלי שמישהו בודק כלל אם מתקיימת סטייה עד לשיעור הקבוע בתקנות. אין שופט תעבורה שטרם נחשף לעובדה הזו.

 

13.  הגדיל לעשות האיש שחיבר את חוברת ההדרכה למכשיר הנשיפה – רפ"ק דוד כתר (שמו מתנוסס על הכריכה), אשר בהצגת תכלית המכשיר שערך לכבוד הח"מ והמומחים מטעמו, טען שהמכשיר אכן מבצע את הפעולה הזו.

(מצ"ב תמליל שהוצג בפני בית המשפט במשפט עוזרי / אבישר ובוא הציטוט מדבריו בעניין זה).

 

14.  באותו משפט (עוזרי/אבישר) חזר בו ואמר שמעולם לא אמר דברים אלה, על אף שדברים אלא מוקלטים ומוסרטים בווידיאו. רפ"ק כתר בעדותו בבית המשפט החליף את גרסתו, וטען כי המכשיר פועל כך לבדו, בופן אוטמטי ובלתי מבוקר או מתועד כבר בעשרים מקרו גרם סטייה....

 

15. השאלה אם המכשיר פועל לפי העקרונות הנקובים בתקנות או לפי עקרונות אחרים היא שאלה טכנית ולא שאלה משפטית. התוצאה של התשובה הטכנית, היא תוצאה משפטית חשובה ועקרונית, אך הבדיקה היא בדיקה טכנית: עונה לדרישות מחוקק המשנה או לא עונה!

 

16.  לא יעלה על הדעת, שבית המשפט ייתן חוות דעת טכנולוגיות משל עצמו, כפי שעשה כב' השופט מודריק בעניין בוסתנאי או בעניין גורן, מבלי שעמדו לפניו עדויות מומחים כך שהצדדים יכלו לחקור ובית המשפט יכול היה לברור מבניהם את זה הנראה לו. בית המשפט יכול לתת מענה משפטי רק אם התנאי הטכני המוקדם הקבוע בתקנות הוהבר. וכשאני דורש שיובהר אני מתכוון שצריך למנוע בכל תוקף קביעה שאיינה חותרת לחקר האמת בלי פשרות!

 

 

 

 

 

 

המכשיר מבצע שתי בדיקות בקרה (EC/IR) אך מתעד רק אחת מהן"

 

17.  במשפט עוזרי/ אבישר עמדו המומחים מול בית המשפט, הציגו את חוות דעתם הכתובות במפורש, העידו לגביהן ונחקרו בחקירה נגדית, ובכל זאת בית המשפט בחר להתעלם ממה שאמרו. כך ממש!

 

18.  כידוע, באותן תקנות מדבר מחוקק המשנה על קיומה של בדיקת הפער בין התוצאות השונות כך שאם הפער עולה על 10% תיפסל הבדיקה, בין אם היא בדיקת כיול או בדיקת נבדק. על פי חוברת ההפעלה של המכשיר עולה בעליל שהמכשיר מבצע בכל בדיקת נשיפה שתי בדיקות שונות בשיטות שונות. בדיקה אחת באמצעות קרן האינפרא אדום והשנייה אלקטרו כימית.

 

19.  מתוך חומר רב המקובל על כל המעורבים ומופיע בחוות הדעת, הבדיקה בשתי שיטות שונות נועדה להבטיח, שהבדיקה באמצעות האינפרה אדום תהייה מבוקרת על ידי הבדיקה האלקטרו כימית. זאת משום שהיא מוגבלת בכך שהיא עלולה למדוד גם חומרים מדמי אלכוהול כאילו היו אלכוהול.

 

20.  כאשר מבצעים בדיקה כפולה דוגם ומודד המכשיר שתי תוצאות מכול סוג שתי תוצאות אינפרא אדום ושתי תוצאות אלקטרו כימיות. למרבה הצער מתעד המכשיר בפלט רק את תוצאות החיישן האינפרא אדום ותוצאות המדידה האלקטרו כימית המגיחות לרגע על הצג נמוגות ואובדות לעד.

 

21.  גם שאלה זו איננה מצריכה בדיקה פיסית של המכשיר וגוף האמון על תקינה ובדיקות אנליטיות ראוי לשמו, יכול לתת עליה תשובה על סמך החומר הרב שהמציאה המשטרה והגישה ההגנה.

 

22.  לא נותר אלא להציע את ההצעה האובייקטיבית ביותר שניתן להעלות על הדעת. היות ומדובר בשאלה טכנית המקום הראוי לברר אותה הוא ב"מכון התקנים הישראלי", שהינו גוף ממלכתי בלתי תלוי, שהתקינה היא נר לרגלי,ו ואי אפשר להאמין שאיזשהו נאשם נידח ידיח אותו מלתת תשובה טכנית מהימנה.

 

23.  מדובר בשאלה לא מסובכת שלכאורה אפילו אינה מצריכה ניסוי. התשובה עליה אמורה לפתור באחת סוגיה המעיקה באלפי משפטים. בדרך של אמת שאיננה מושפעת מנטיות לב או משיקולים אחרים שאינם שיקולי חקיקה ושיפוט טהורים וללא משוא פנים. לא עוד עיוות המציאות העובדתית הטכנית באיצטלה של הכשר הנובע מבעיית שכרות בדרכים.

 

24.  לפיכך, מתבקש כבוד בית המשפט כבר בשלב זה על סמך חוות הדעת המעידות בעליל שאין מדובר במכשיר הפועל על פי החוק - ועל כן איננו חוקי בעליל, ולא ראוי לחסד כנפיה של חזקת התקינות,, להעביר את הקושיה לפתחו של "מכון התקנים הישראלי". האם המכשיר עונה לדרישות מתקן התקנות אם לאו!

 

25.  המבקשים לא רואים כל מכשול, אם בית המשפט הנכבד מוצא זאת לנכון להעביר את הקושיה לשיפוטו ותשובתו של גוף ממלכתי אחר, והכוונה היא  ל"הרשות הלאומית להסמכת מעבדות". הוא הגוף שאישר ומפקח על המעבדות לזיהוי פלילי של המשטרה, היא אשר הכפיפה את עצמה אליו מרצון, וקשה למצוא סיבה מדוע לא תסכים או תסרב שגוף זה יענה על השאלה הנידונה.

 

26.  עד כאן לעניין "חוקיות" המכשיר והמענה לקושיה האם הוא ראוי לחסות תחת כנפיה של חזקת התקינות!

 

העדר תקינות המכשיר:

 

המכשיר אינו עומד בסטנדרטים בינלאומיים

 

27.  המבקשים מחזיקים בידם חומר מדעי, חומר עובדתי וחוות דעת מקיפות, המעידות כי מכשירי הנשיפה ברחבי העולם, שממצאיהם משמשים כראיה בבית המשפט,  בנויים בתצורה אשר מבטיחה פעולה וכיול לפי תקנים המוסכמים על הקהילה המדעית העולמית. תקנים אלה שהם בבחינת ידע מדעי מוכר וזוכה להסכמה רחבה ללא עוררין, מבטיחים במידה שניתן להבטיח כי הפלט שיפיק המכשיר יהיה תוצאה הראויה להיות מוגשת כראיה בבית המשפט. מדוייק הוגן ובר פיקוח.

 

28.   במולדת הדראגר קיים תקן גרמני ואשר העתקו מצוי בזה. תקן זה מקביל לתקן המומלץ על ידי הארגון הבינלאומי למטרולוגיה הידוע בשם OIML R 126, תקן אשר אומץ על ידי מדינות רבות ואלו מפעילות את המכשיר ומכיילות אותו בהתאם לתקן הזה. בארה"ב קיים תקן אמריקאי המכונה פדרל רג'יסטר והוא מחייב שם.  כל התקנים הללו מקדשים אותם עקרונות וכללי מדידה מדעיים, ואין בינהם סתירה. (אילו כובדו כללים אלו בארץ בקשה זו הייתה מתייתרת!) 

 

המכשיר שרכשה משטרת ישראל אינו מכשיר ראייתי

 

29.  חברת דראגר בפרסומיה מציע לרוכשים מכשיר שהוא Evidential , מכשיר הנרכש על ידי מדינות ורשויות אכיפה. לצידו היא מציע מכשיר זול בהרבה שהוא Non-evidential שאותו רוכשות בדרך כלל חברות המפעילות ציי רכב גדולים המבקשות לפקח על הנהגים.

 

30.  משטרת ישראל רכשה מכשיר שהוא  Non-evidential  במהותו, שאיננו כפוף לכללי התקנים המקובלים ברחבי העולם. היא הכתירה אותו בחוברת המכשיר שהיא מחזיקה בידה כ- Evidential, בין בטעות ובין במחשבה תחילה, ועתה אף שהתוכן התברר כבר ברבים, היא מבקשת שהמדענים יתייחסו לכותרת הכוזבת, ויעצמו עיניים למראה התוכן. ( והקורא מתקשה להאמין – ובצדק זהו אמנם מצב בלתי יאומן).

 

31.  הויכוח האם המכשיר עומד בתקנים בינלאומיים ומקובלים בעולם המדע הוא ויכוח שלא צריך להיעשות על ידי משפטנים אלא על ידי אנשי מקצוע. למרבה הצער  אנשי מקצוע יש רק מן העבר של ההגנה ואילו מן הצד של התביעה לא הוגשה מעולם חוות דעת אחרת. התביעה אוחזת בקרנות המזבח של חזקת התקינות כביכול, באופן שצריך לבייש גוף ממלכתי שאת פעולותיו צריכה לאפיין שקיפות וניקיון כפיים שהם, בבחינת נשגב ונעלה מן הדעת עד לרגע זה.

 

32.  לא ניתן להבין כיצד מערכת המשפט לא אמרה ולא הגיבה באופן נחרץ מול המציאות הזו, ולו מן הבחינה הערכית והשלטונית, ולמצער לא דרשה להביא בפניה עובדות כהוויתן.  מול גוף כמו משטרה המופקד על שמירת הערכי מינהל תקינות ורואה עצמו כשומר המוסר הציבורי של עובדי הציבור- חייבת לבוא דרישת תום לב, אמת שקופה וצלולה ובלתי מתפשרת! כל דרגה אחרת של יחס לאמת איננה משקפת את ערכי היסוד של מדינת ישראל.

 

33.   אין גוף מתאים יותר וראוי יותר לענות על השאלה האם יש תקנים או אין תקנים שצריך לכבד או רצוי לכבד מאשר "מכון התקנים הישראלי". לא ניתן להבין איך קרה ששר התחבורה לא בקש את חוות דעת מכון התקנים מלכתחילה ואי אפשר להבין מדוע התנגד לזה בדיעבד באמצעות התביעה בהליכים בעניין עוזרי - אבישר כשכבוד השופט טננבוים הציע זאת..

 

34.  כל אזרח ולא רק כל נהג זכאי לדעת אם אכן משטרת ישראל והשרים הממונים נוהגים אמנם תוך הפרת אמונים רבתי באכיפה באמצעות מכשירים שאינם ראויים לתפקידם. לא לפי החוק ולא לפי תקנים אוניברסליים.  ניהול קרב השהייה אינטנסיבי ויקר שבו מושקעים ימי דיונים לרוב וימי עבודה של עובדי ציבור, שכל מטרתו למנוע חשיפת העובדות, ושניתן היה לחסוך בקלות על ידי הפניית החומר המדעי (אפילו בלי הפנית המכשיר עצמו) ל"מכון התקנים הישראלי" לקבלת תשובה עקרונית – איננו מתקבל על הדעת המדינת חוק.

 

המכשיר הוא קופסאת קסמים בלתי מבוקרת"

 

35.  בעיה נוספת, שעולה מן המציאות של היום ומוצאת את ביטויה בכל המילים האפשרויות בפרוטוקול ובהכרעת הדין בעניין עוזרי / אבישר, היא שהמכשיר הוא בבחינת קופסאת קסמים סגורה. משטרת ישראל מודה שאינה יודעת דבר או חצי דבר על אופן פעולתו וכי היא איננה מבקרת את המכשיר אלא מצייתת אך ורק להוראות היצרן ולהודעות המופיעות על צג המכשיר.

 

36.  שיטה זו שבה המדינה, ובית המשפט מתפרקים מזכות הביקורת על הראיות ונותנים לחברה זרה מעמד של ריבון גם היא איננה מתקבלת על הדעת.

 

37.  בית המשפט הנכבד מתבקש להורות להעביר את המכשיר לבדיקת מכון התקנים, על מנת שהמכון יבחן האם יש במכשיר הנוכחי כדי לספק את המידה המתבקשת על הדעת של בקרה על דרכי עבודתו ודרכי פעולותיו והאם ניתן לתעד אותן כדי שיוכלו לעבור ביקורת.

 

שופט הוא אינו תחליף למדען או מחוקק :

 

38.  למעלה מן הצורך מבקש החתום מטה להדוף כל ניסיון למנוע את חוות הדעת הנדרשות הללו בתואנה שמתקיים בימנם אלו ניסוי שאמור לתת מענה על כל הדרוש. טענה זו אין בה ממש ואין בה אמת ובייחוד אין בה אמת משפטית או אמת מדעית.

 

39.  הסמכות לבדוק את המכשיר ולאשר אותו ניתנה בידי שר התחבורה. שר התחבורה התפרק מאחריותו והותיר את המערכת המשפטית להתמודד עם בעיה מוסרית. איש מאיתנו לא היה רוצה להפקיר את הכבישים לנהגים שיכורים אבל גם איש מאיתנו לא היה רוצה להרשיע חפים מפשע על סמך מכשיר לא ראוי!.

 

40.  במצב הנוכחי בחלק ניכר מן המקרים המובאים בפני בית המשפט החשש הזה – שנקי יצא חייב בדין הוא בבחינת ממשות שמותירה את השופט ובעלי הדין חסרי אונים מול מציאות שבה האמת היא בבחינת נעלם.

 

41.   הנחת כבוד השופט טננבוים כאילו ככ שיעור האלכוהול שנמצא בבדיקת הנשיפה גבוה יותר, או שאם השיעור עולה על 300 מיקרוגרם, אובד הסיכוי שנקי יורשע בדיןכפי שהניח בעניין עוזרי / אבישר, אינה מעוגנת בחומר הראיות שעמד בפניו ואפילו נוגדת אותו במפורש!

(מצ"ב חוות דעת ד"ר פולישוק המתייחסת לכך במפורש.)

 

42.  לא ייתכן אם כן שכל שופט שלום יעשה לו רב משל עצמו וכל אחד מהם יגיע למסקנות משל עצמו. זה יאמר אמין וזה יאמר לא אמין זה. יאמר חוקי וזה יאמר לא חוקי. וש כאלה שיאמרו שאין נפקא מינה אם חוקי הוא אם לאו, ונחה דעתם שצריך להעניש בחומרה כל מקרה שמואשם בנהיגה בשכרות – ויש כאלה כבר די והותר.

 

43.  ההיגיון והחוק אומרים שתפקידו של השר היה לעשות זאת במקום הכי ניטראלי והכי ואמין שניתן להעלות על הדעת. לא אצל היצרן שהוא הרי צד מעוניין. לא אצל הרשויות האוכפות, שהרי המדובר בפיקוח עליהן בכדי לשמור על האזרח. הבדיקה צריכה להיעשות אצל מי שהגישה והכלים המדעיים העומדים לרשותו יהיו מחוץ לכל מחלוקת אפשרית. מי עונה על קריטריונים אלה יותר מאשר "מכון התקנים הישראלי" או "הרשות להסמכת מעבדות" ??!!

 

44.  בחירתו של כב' השופט טננבוים בפרופ' שנער יש בה טעם לפגם. פרופ' שנער הוא פסיכולוג בהכשרתו המקצועית וחוקר את התנהגותם של בני אדם. מכשירים מדעיים בתחום המדעים המדויקים אינם נבחנים על פי התנהגותם. זו לא הדרך. הבוחן צריך היה להיות איש המדעים המדוייקים.

 

45.  זאת ועוד, הפרופ' המלומד ידוע ומפורסם בעבודתו המקצועית הברוכה החותרת למיגור השכרות מן הכבישים. זאת הוא עושה מזה שנים הן בעבודה אקדמית והן במסגרת העמותות שהתגייסו לכך.

 

46.  בזכות פועלו זה נמצא ראוי לתפקיד חדש והוא מונה להיות נושא משרה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים".  טוב יעשה הגוף הזה אם יציע כדרך הטבע דרכים להדק את הפיקוח על נהגים, אלא שאת הצד המשפטי של הצעותיו של גוף זה צריך לבקר בעיניים של חוקי יסוד. במילים אחרות פרופסור שינער נימנה על הצד המבוקר, וכידוע  גוף מבוקר המבקר את עצמו הוא רעיון לא מוצלח בעליל ונוגד סדרי שלטון ומנהל תקינים.

 

47.  מי שאמון על הבטיחות בדרכים יעשה זאת ויבורך. אלא שאין זה ראוי שימונה על משמר זכויותיהם של הנהגים, שהן זכויות משפטיות, העומדות בניגוד אינטרסים מובהק הן למעמדו והן למחויבותו הציבורית.

 

48.  טעם לפגם בולט הוא התייצבותו של פרופסור שינער יום לאחר המינוי מול העיתונאים והכרזתו כי: "למשטרה אין מה לדאוג מתוצאות הניסוי" במסגרת ראיון למערכת Y NET שם הבהיר מראש את מסקנתו הסופית הצפויה -  המכשיר אמין. גם אילו היה בורר נידח בסכסוך אזרחי היה בזה די כדי להעביר אותו מתפקידו.

 

49.  נעלה מן הדעת איזה הוא מדען המכפיף עצמו לבית המשפט כדי שזה ינסח לו ויטווה עבורו איזה ניסוי עליו לערוך. הדעת נותנת שהמשפטן עוסק במשפטים והמדען במדעים. ואילו במקרה זה בו השופט הכתיב את הניסוי במקום את הבעיה והמדען קבל על עצמו מטלה השמה לצחוק את מקצועו כמדען, מעוררת מחשבות קשות על הקשר והתכנון המוקדם שליוו את המינוי.

 

50.  קשר ותכנון זה לא היו שקופים לציבור וגם לא לחתום מטה עד אשר שמע עליהם מפי בית המשפט בטרם ניתנה ההחלטה בתיק שבו ניתנה ולאחר שהחתום מטה סירב לתת יד לאותה החלטה ממש מסיבות שונות ורבות שחלקן מפורט לעיל, ואין צורך אפילו לפרטן עד תומן.

 

 

 הניסוי לא ייתן מענה לשאלות משפטיות חוקתיות וחוקיות שעל הפרק:

 

51.  הרעיון להשוות בין בדיקות דם לבדיקות נשיפה הוא רעיון שאין קשר בינו ובין הבעיות המשפטיות והעובדתיות העומדות לביקורת. אם המכשיר איננו עונה על המתחייב בחוק והרשות אינה מוצאת לנכון להצטייד במכשיר העונה לתנאי התקנות וגם לא לתקן את התקנות כדי שיתאמו לתצורת המכשיר, לא יועילו אלף ניסויים כדי להכשיר את השרץ.

 

52.  זאת ועוד, אם המכשיר איננו פועל לפי תקנים מדעיים מקובלים ומוכרים בעולם המדע ואיננו מבוקר באופן מתקבל על הדעת, לא יועיל ולא יוסיף כהוא זה אם ימצא כי במספר מוגבל כזה או אחר של מקרים מידת הדיוק שלו הייתה משביעת רצון. (גם לא מאה מקרים)

 

53.  גם ההשוואה לבדיקות דם דווקא תמוהה אם לא למעלה מזה. ההשוואה בין בדיקות דם לנשיפה נחקרה רבות בניסויים מדעיים מבוקרים בעולם ובכולם נמצא קשר סטטיסטי מסוים בין בדיקות דם ונשיפה אצל אותם אנשים שהוא בבחית נכס צאן ברזל שנים רבות. אין עורכים ניסוי כדי להמציא את הגלגל המצוי זה מכבר..

 

54.  בכל המחקרים הללו נמצא רוב של אנשים שהמתאם בין בדיקות הדם לבדיקות נשיפה גדול (64% לערך) ומשני עברי הפעמון הגאוסייני ,18% נבדקים מחד גיסא שסטייתם מן הנורמה יכולה להביאם לידי הרשעה כשאינם שיכורים וכשיעור הזה מאידך גיסא שהמכשיר יתיר להם לנהוג ברשות וכחוק כאשר הם שכורים למהדרין.

 

55.  הפרופ' המלומד עומד לעשות ניסוי במאה איש. הינה המצאנו לו ניסוי שנערך זה מכבר עם למעלה מ-21 אלף איש שהוא הודה לנו על קבלתו, שלא היה ידוע לו, ושהוא מצא אותו למועיל מאוד כהגדרתו.

 

56.  מה יגלה הניסוי בארץ? שהסטודנטים בבאר שבע שהם אמורים להיות המתנדבים בניסוי, קורצו מגנום אחר? שההתפלגות הסטטיסטית אצלם שונה? ומה הקשר בין זה ובין אמינותו של המכשיר כמכשיר אנליטי ראייתי? הרי איש לא כפר מעולם בעובדה שהמכשיר הוא אינדיקאטור טוב בדרך כלל, למטרה שלשמה נועד, ויש חברות המשתמשות בו לשביעות רצונן המלאה.

 

57.  אי אפשר שלא לומר בפעם המי יודע כמה: אילו בחרה משטרת ישראל להפסיק את המאבק הלא מכובד בניסיון להכשיר כראייתי מכשיר שאיננו כזה. ומאמצת, כגודל חשיבות בעיה השכרות שהיא מרימה על נס, את המכשיר שבו משתמשים למשל בגרמניה. מדוע נהג בישראל צריך לנשוף במכשיר שונה מנהג שנושף בצרפת או פורטוגל או איטליה ועוד ועוד. האם שר התחבורה יודע בכלל שעל זה נטוש הויכוח? כל הויכוחים וכל החקירות וכל המומחים וכל עורכי הדין היו יכולים לפנות את הדרך לעבודת אכיפה אמיתית וחבל.

 

58.  לא נותר אלא לחזור ולבקש מבית המשפט הנכבד לשים קיץ למחול השדים, ללהטוטי המשפט, והבל הפה המפיק מרגליות ולבקש תשובות פשוטות ממכון התקנים הישראלי לשאלות המוצגות לעיל.

 

 

 

 

 

                        _____________

                        דוד קולקר, עו"ד

                         ב"כ המבקשים

 

 

- פסיקה והליכים תלויים

- העתירה לבג"ץ בענייני אי החוקיות

- פנייה לשופטים אביטל חן ושלמה נחשון להפנות את הינשוף למכון התקנים.

- גם המשטרה חוזרת בה פה ושם

 

מידע רב נוסף יתווסף לאתר באופן הדרגתי ותכוף - כדאי לחזור ולעיין.

 

קורא נכבד: נתקלת בבעיית נהיגה בשכרות, אל תתפתה לייצג את עצמך. גש לעורך דין המתמחה בבעיות נהיגה בשכרות והתייעץ עימו.    

 

 

 

 

 

פרופ' דוד שנער

 

 

 

 

 

 

 כב' השופט חן אביטל

 

 

 

 

כב' השופט ד"ר יהודה טננבוים

 

 

חזרה לדף הבית

ליצירת קשר: yanshufim@yahoo.com

או בפקס 035661667