ווו

נהיגה בשכרות- האכיפה הפרועה והזלזול בשלטון החוק

בדיקת נשיפה באמצעות הינשוף, אלכוהול בדם, ריכוז אלכוהול באוויר נשוף, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים - החוק התקנות והמציאות

                         

  חזרה לדף הבית                                                                                                                                טלפון 03-5669638       yanshufim@yahoo.com

 

-מידע ותשובות לשאלות נפוצות

- כתבות הערות ותגובות-----------

- מומחים - חוות דעת ועדויות-----

- פסיקה והליכים תלויים------------

- חקיקה-------------------------------

- שונות--------------------------------

   

האם תשלח כבוד השופטת לאה שלזינגר-שמאי  את הינשוף למכון התקנים??? מסתמנת אפשרות שכבוד השופטת שליזינגר-שמאי מבית משפט השלום ברמלה, תחליט כבר בימים הקרובים לשלוח את מכשיר הנשיפה לבדיקת מכון התקנים הישראלי, ובכך לשים קץ למחול השדים המשפטי והקרב המילולי נעדר הביסוס העובדתי בעניין תקינות מכשירי הנשיפה המכונים ינשוף. לאחר ששמעה טיעונים חופשיים בעניין הזה, ורשמה אותם בכתב ידה, החליטה: "לאור חשיבות טענותיו של הסנגור, אני מורה לסנגור לחזור על טענותיו בתמצית על מנת שתרשמנה לפרוטוקול מודפס" , ובעקבות זאת מנה עו"ד קולקר את הסיבות והנימוקים מדוע  במצב שנוצר הפתרון ההולם היחיד הוא העברת מכשיר הנשיפה לבדיקה של מכון התקנים הישראלי.

ואולי מישהו יגלה לנו מדוע מפחדת המשטרה ממכון התקנים? אולי בגלל שהמכשיר פועל בניגוד לכל תקן???

ואולי מישהו צריך לשלם על המחדל הזה? מישהו משרשרת הפיקוד המשטרתי? השר? אולי חס וחלילה התרחש גם משהו לא כשר בתהליך הזה? מדוע לא בודקים את זה?

הבה ניתן לפרוטוקול לדבר בשם עצמו.

טננבוים קבע : מעכשיו אכיפה רק מ- 305 מיקרוגרם ומעלה!

 

עו"ד קולקר : הקביעה מנוגדת לחומר הראיות ולעדויות המומחים - היה חייב לפסול המכשיר.

-

ד"ר פוליצ'וק: הקביעה מנוגדת למדע ולעדות שהעדתי בפני השופט.

 

תמצית הדברים בחוות דעת חדשה שהוגשה לכבוד השופטים טננבוים, ריבלין ודרורי לעיונכם כאן.

 


בתי המשפט 

בית משפט לתעבורה רמלה                                                ת 006604/07

בפני:               כב' השופטת לאה שלזינגר-שמאי                   תאריך: 28/05/2008

  

בעניין:              לשכת תביעות תעבורה שפלה

                       ע"י ב"כ עו"ד        נגר                           תובע

                                               

                                               נגד

                       ינר עומרי-בהעדר

                       ע"י ב"כ עו"ד קולקר                              נאשם

 

פרוטוקול

 [תחילת הפרוטוקול נרשמה בכתב יד]

 החלטה

 לאור חשיבות טענותיו של הסנגור, אני מורה לסנגור לחזור על טענותיו בתמצית שתרשמנה לפרוטוקול מודפס.

 

ניתנה היום כ"ג באייר, תשס"ח (28 במאי 2008) במעמד הצדדים

                                                                   

                                                                        ____________________

                                                                       לאה שלזינגר-שמאי, שופטת

 

עו"ד קולקר:

מזה שנתיים עומדת מערכת האכיפה ומערכת השיפוט בפני מספר עובדות קשות בקשר לאכיפת הנהיגה בשכרות.

מחד גיסא, מדובר בעבירה חמורה ובמכת מדינה שיש צורך דחוף למגר, בלי פשרות. מאידך גיסא, במצב הקיים משתמשים במכשיר המכונה "ינשוף" שיש לו בפועל "ערך על" בבתי המשפט, והוא בעצם השופט הדן את הנאשמים, משום שעל פעולתו ועל התוצאה שהוא מפיק, אין כל בקרה.

עד היום הוכח בפני בתי המשפט שהמכשיר מופעל בצורה שאינה תואמת את דרישות תקנה 169 ז א 1, וכן הוכח שעד יולי 2007 לא אושר המכשיר אפילו פורמלית.

בעת שהמכשיר אושר פורמלית פירסם דוברו של שר התחבורה, מר אבנר עובדיה, הודעה לעיתונות מטעם השר, ובר הכריז כי "מכשיר הנשיפה עבר בדיקות מחמירות וניסויים רבים בארץ ובעולם".

מידע זה הוא המידע שבו הזינה המשטרה את בתי המשפט, על כל ערכאותיהם, ובהסתמך על מידע זה נחה אפילו דעתו של ביהמ"ש העליון, אשר נתן גושפנקא לקביעה שהמכשיר שבו מתבצעות הבדיקות אמין ומדויקמעבר לכל ספק.

דא עקא, שעל קביעה זו קראתי אני לבדי תיגר, והמצאתי לבתי המשפט בכל רחבי המדינה ראיות מדעיות המוכיחות כי המכשיר שבו משתמשת משטרת ישראל איננו מכשיר המבוקר לפי תקנים בין לאומים מקובלים, לא לפי התקן האמריקאי (פדרל רג'יסטר) ולא לפי התקן הבין-לאומי שהומלץ לכל המדינות החתומות על אמנת ארגון OIML אשר קבע תקנים מפורשים להפעלת מכשיר נשיפה, הן בשיטה של גז לח, והן בשיטה של גז יבש.

הוכחנו שהמכשיר שהופעל בישראל הוא מכשיר אישוטרי, אשר נמכר על ידי היצרן שלא למטרה ראייתית. המכשיר שהופעל ברוב ארצות העולם, הוא מכשיר הפועל באמצעות מערכת כיול של תמיסות וגז לח. הוא מדמה נשיפת בני אדם, שנשיפתם לחה, וכמוהו מופעלים בכל הארצות הנאורות מכשירים-גרמניה, צרפת, ארצות הברית, שוודיה, אוסטרליה, ניו זילנד... והוא המכשיר המוכר שכ- 13,000 מכשירים כמוהו נמכרו ברחבי העולם, ומי שמעמיק לפסק דין ניו ג'רזי המפורסם, צריך לדעת שמדובר במכשיר ההוא שסימונו MK7110.

בישראל מפעילים מכשיר שנמכר ונרכש בדרך כלל על ידי חברות שמעסיקות נהגים באוטובוסים או בתובלה. הוא משמש בצורה יעילה אינדיקציה לשכרות, אבל הוא איננו מכשיר ראייתי, הוא איננו בנוי כך שהוא יבטיח בדיקה נעדרת חשש.

עובדות אלה הועלמו מהציבור, הועלמו מבתי המשפט והיה כאן מעשה שהוא גניבת עין וגניבת דעת על ידי מספר אנשים מוגבל שהפיץ אותו אצל כל שאר נושאי התפקידים המדקלמים פרטים לא נכונים בעליל.

חוות הדעת שהגשתי בפני ביהמ"ש אומרת את הדברים האלה במפורש. פירושו של דבר, שהמכשיר שמופעל בישראל איננו מבוקר ואיננו מופעל בתנאים שמבטיחים אמינות של התוצאה, והוא מפקיר אזרחים לטעויות ולהרשעות, בין אם זה לעיתים באחוזים בודדים, ובין אם זה לעיתים במאות אחוזים.

מאחר והמדינה טענה, וחוזרת וטוענת, שהמכשיר אושר וגם נבדק, הובא הדבר לבירור בכל בתי המשפט, אבל הגיע לבירור מעשי רק בתיק אחד היום, וזה בעניין אבישר ועוזרי.

שם התבקשה ונדרשה המשטרה להמציא את מסמכי רכישת המכשיר, את המכרז, או כל דבר אחר שיבהיר מה רכשה, האם הותאם לחקיקה בארץ, והאם הוא מבטיח את זכויותיו של האזרח.

המשטרה לא הביאה את החומר, טענה שהוא אבד לה. זוהי טענה מגוכחת אשר הופרכה על ידי השמעת הקלטות של גורמים שונים, אשר האשימו איש את רעהו, בזה שהומר נמצא אצלם.

בסופו של דבר קבע כבוד השופט ד"ר אברהם טננבוים, בפסק הדין ואני מפנה לסעיף 49 לפסק הדין בעניין מלכה עוזרי ואבישר, במילים נחרצות, שהמכשיר לא נבדק, לא נוסה ולא קיבל אישור על ידי שום גורם במדינת ישראל, ולא נערך בו כל ניסוי.

באותו משפט הצעתי, והשופט ביקש מהמשטרה הסכמתה לשלוח את המכשיר למכון התקנים. נציג המשטרה, עו"ד בני סמו התנגד התנגדות נחרצת אך חסרת כל פשר, במיוחד לנוכח הקביעות האלו של ביהמ"ש.

צריך לומר למצב הנוכחי די לא יכול להיות שבתי משפט, לא יכול להיות שבתי משפט ידעו כי הם פועלים יום יום, וגוזרים דיני נפשות על סמך מכשיר שמן הפה ולחוץ הוא חוקי ואמין, אבל בפועל כבר ידוע שיש בעיות חמורות בקשר לקביעה שהמכשיר הוא אכן כזה.

מוכרחים להבהיר את המצב, ואם הרשויות אינם עושות את המוטל עליהם בית המשפט צריך לעשות שימוש בסמצכותץו לפי סעיף 166 לחסד"פ ולמנות את הגוף המתץאים ביותר לפי מיטב הבנתו, לבדוק את המכשיר.

מאחר ויש ערכאה אחת אשר החליטה לבדוק את המכשיר, ואולם היא עושה זאת בדרך לא ממלכתית לא חוקית ולא נכונה גם מבחינה לוגית ראוי שביתצ משפט זה יבחן מה הדרך הכי חוקית, הכי ממלכתית והכי לוגית לעשות זאת, ואני מציע שהדרך תהיה על ידי מכון התקנים הישראלי.

הדרך שבחר בית המשפט בירושלים לעשות איננה חוקית מן הטעם הפשוט שהחוק הסמיך את השר לבדוק את המכשיר לפני שהוא מאשר אותו, והוא לא הסמיך את בתי המשפט לבדוק את המכשיר. בית המשפט לא יכול ליטול מהשר את תפקידו.

הנימוק השני הוא שבית המשפט אשר קבע שהמכשיר לכאורה איננו מותאם לחוק ואיננו פועל לפי התקנים ההולמים, לא יכול לעשות תרתי דסטרי, איננו יכול לקבוע מצד אחד שהמכשיר איננו פועל לפי התקנים ומצד שני לתת למישהו לקבוע שהמכשיר אמין. אם המכישר אינו פועל לפי תקנים, אסור לבדוק את אמינותו.

הנקודה השלישית היא לא יעלה על הדעת שבית משפט ירד ממכון שבתו, ויהפוך לפיזיקאי וכימאי לעת מצוא ויתווה דרכים לניסוי. מי שצריך להחליט אם יש מקום לניסוי, אם התקנים הולמים אם המכשיר עונה לדרישות המאפשרות לבדוק אותו בכלל, אולי לא ניתן לבדוק אותו כי הוא עשוי ככה שהוא לא מבוקר-כל מי שצריך לבדוק את הדברים האלה על כל צדדיהם, זה הגוף שאמון על זה ויש גוף אחד בישראל שאמון על זה-מכון התקנים הישראלי. זה גוף שהוקם על פי חוק וקביעותיו הן הקביעות המחייבות  בכל מה שקשור לתקנים ומדידות. אם רוצים לערב בזה את הרשות לאישור ואבטחת מעבדות... לכן אני מציע לשחרר אותנו מהיסורים האלה ולאפשר אחת ולתמיד בדיקה שבעל כורחה תחייב את השר, ולא איזה ניסוי איזוטרי,  שאחריו יכול כל שופט שלום אחר, להכריז על ניסוי איזוטרי שלו.

 

עו"ד נגר:

אני אבקש להשיב על מרבית הטענות בכתב וברצינות.

אני אבקש רק לומר שהמכשיר אושר על ידי שר התחבורה ובהסכמת שר הבריאות כנדרש על פי החוק. אין דרישה אחרת בחוק לבדוק את המכשיר על ידי מכון התקנים.

לגבי השאר, אבקש להשיב בכתב.

 החלטה

 התביעה תשיב בכתב על טענות הסנגור וזאת עד ליום 29/6/08, ותמציא עותק תגובתה ביהמ"ש ולסנגור.

ההחלטה תינתן עד ליום 15/9/08 ותשוגר לצדדים בפקס.

 ניתנה היום כ"ג באייר תשס"ח (28/5/08 במעמד הצדדים

 

 

                                                                         ____________________

                                                                       לאה שלזינגר-שמאי, שופטת